פטנטים, אתר הבית של היזמים בישראל
 
 
 

כתובתנו: רח' בית הבד 2, הוד השרון
טלפון: 1-700-500-110

 

 


 
הגנת הפרטיות - סקירה
אפלפלד זר, עורכי דין ועורכי פטנטים 20/11/2003 10:56:36

א. מבוא

1. הצורך בהגנה על הפרטיות

א. כללי

הזכות לפרטיות היא זכות בסיסית של כל אדם באשר הוא אדם, אשר זכתה לאחרונה להכרה כזכות-על חוקתית, במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בבסיס המושג הגנת הפרטיות עומדת ההכרה בכך כי זכויות האדם אינן מצטמצמות להגנה על "נכסים" בעלי קיום פיסי (לדוגמא: רכוש, נכסים פרטיים וכדומה), אלא, הן משתרעות גם על אובייקטים מופשטים, אבסטרקטיים (כדוגמת רגשותיו, מחשבותיו ורעיונותיו של אדם, מידע אישי לגביו).

לפיכך, כשם שלאדם יש אינטרס בהגנה על זכויותיו ברכוש (למשל הגנה בפני גניבה או גזילה של נכסיו האישיים), יכול שיהיה לו אינטרס בהגנה על זכויות בלתי – רכושיות: זכות לכבוד, לחירות אישית, לאוטונומיה של הגוף, לאוטונומיה של הרגשות והרצון וגם לכך שענייניו הפרטיים יישמרו בסוד.

ב. זכות לפרטיות בעידן המודרני

בעידן המודרני ובמיוחד לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות של העשור האחרון הסכנה לפגיעה בפרטיותו של האדם גדלה באופן משמעותי. התרחבות אמצעי התקשורת ההמוניים, ההתפתחות וגידול התפוצה של מכשירים טכנולוגיים המאפשרים האזנה, התחקות ובילוש ממרחק, התרחבות האיסוף והריכוז של מידע בידי גורמים ציבוריים (למשל, ביטוח לאומי, רשויות המס) ופרטיים (חברות ביטוח, בנקים ואח´) והגידול המהיר של האוכלוסייה וצפיפות הדיור – כל אלה גורמים אשר מביאים להחמרת הסכנה של הפגיעה בפרטיות. הפרט מוצא את עצמו חשוף לחלוטין בעניינים האישיים והוא חש סכנה של ממש כי ענייניו האינטימיים ייהפכו – ללא שום הצדקה – לנחלת הציבור. מצב חדש זה יצר את הצורך בהגנה על זכותו של האדם לפרטיות, ותפקידה של המערכת המשפטית לספק את ההגנה הזו.

ג. הגנה - הכיצד

במדינה דמוקרטית זכויות בסיסיות של אדם, לרבות הזכות לפרטיות נתפסים כערכים אשר המדינה חייבת להגן עליהם. רשויות השלטון פועלות בנאמנות לטובת הציבור וחובה עליהן חובה לשמור על הזכויות הללו. וכמובן, גם על כל אדם פרטי בחברה גם מוטלת חובה חוקית לכבד את זכויות זולתו.

החובה לכבד את הזכות לפרטיות מעוגנת במערכת המשפטית של המדינה, אשר קובעת את נורמות ההתנהגות הראויה בנוגע לפרטיות וגם קובעת דרכים לאכיפתן של אותן הנורמות במקרה של פגיעה אסורה בפרטיות. בהמשך נראה איזה נורמות ואיסורים קיימים במערכת המשפטית הישראלית.

החובה לכבד את הזכות לפרטיות מוטלת הן על פרטים והן על רשויות המדינה.



2. פרטיות – מהי?

א. כללי

מהי אותה "פרטיות", או "צנעת הפרט", עליה מבקש להגן המשפט הישראלי? המחוקק הישראלי בחר להימנע מלתת הגדרה תמציתית ומדויקת למונח "פרטיות" ובמקום זה הוא הגדיר מהן הדרכים האסורות לפגיעה בפרטיות (ראו ס´ 2 לחוק הגנת הפרטיות וס´ 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו).

ב. תחומי הפרטיות

אף על פי כן, ניתן לנסות ולהצביע על שורה של תחומים ועניינים, הנכנסים לגדרו של מושג הפרטיות, ולחלקם, באופן גס, לחמש קטגוריות עיקריות:

(א) רשות היחיד: שטח מסוים אשר נבדל מרשות הרבים בכך שדרושה הסכמת הפרט (כלומר, הסכמתם של בעלי המקום או של המחזיק במקום) על מנת לחדור לתוכו. למשל בית מגורים פרטי או מועדון חברים פרטי הינם בגדר של רשות היחיד.

(ב) גופו או כליו של אדם: גופו של אדם וחפציו האישיים שייכים לתחום פרטיותו. כך, למשל, חיפוש ללא רשות ושלא בסמכות בחפציו האישיים של אדם או על גופו של אדם הינם בגדר פגיעה בפרטיות.
הערה: לא כל שימוש ללא הסכמה ברכוש פרטי יהווה פגיעה בפרטיות. כך למשל, גניבת רכבו של אדם, עיקר מהותה היא פגיעה בקניינו של האדם, ואינה מהווה, כשלעצמה, פגיעה בפרטיות. מצד שני, כניסה לרכב פרטי ללא רשות מהווה פגיעה בפרטיות. אך הפגיעה בפרטיות היא שולית יחסית לפגיעה בקניין.

(ג) התבטאויות: אמירות פרטיות (שלא בפומבי) של אדם בכתב או בעל פה מוגנות במסגרת הזכות לפרטיות. פגיעה בפרטיות בדרך זו, יכול שתיעשה באמצעות האזנת סתר לשיחתו של הזולת או בחשיפתן או גילוין של ההתבטאויות האמורות לאדם אחר. כך למשל, פרסום של התכתובת האישית הינה בגדר של פגיעה בפרטיות.

(ד) שמו וזהותו של האדם: שימוש בשמו של אדם ללא רשותו ולמטרות מסחריות וגם פרסום אשר יש בו כדי לבזותו או להשפילו מהווים פגיעה בפרטיות.

(ד) מעשים והתנהגות: קטגוריה של מעשים והתנהגויות היא קטגוריה רחבה מאוד. כוחם של המעשים לאפיין היטב ובאופן יסודי את אישיותו ואת זהותו של האדם. ישנם תחומי חיים המתייחסים לצנעת אישיותו של אדם ואין בכוונתו לחשוף אותם בפני כל עובר ושב (למשל חיי המין של האדם).

(ה) מידע אודות אדם: מידע אישי הינו אחת הקטגוריות המרכזיות בין אלה השייכות לתחום הפרטיות ולעתים קרובות נוצרת חפיפה בינה לבין קטגוריה אחרות. הרי על פי רוב הפגיעה בפרטיות מהותה חשיפת מידע לגבי מעשיו של האדם, התבטאויותיו או נתוניו האישיים. מידע אישי כולל נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו, מעמדו האישי והכשרתו המקצועית וכל ידיעה אחרת לגבי ענייניו האישיים.

ג. סיכום

ראינו, כי למרות שהמחוקק הישראלי בחר שלא להגדיר במפורש את מושג הפרטיות, ניתן להבחין בין קטגוריות שונות המרכיבות את תחום הפרטיות ואשר חדירה אליהן ללא הסכמה של הפרט מהווה פגיעה בפרטיות. המכנה המשותף לכל התחומים הללו הוא השתייכותם לאדם פרטי וכוחם להקנות זיהוי ולאפיין את אישיותו של אותו אדם.




ב. מעמדה החוקתי של הזכות לפרטיות




1. הכרה בזכות

עוד בתחילת דרכו של המשפט הישראלי הכירו בתי המשפט במדינת ישראל בזכות לפרטיות כזכות בסיסית של כל אדם באשר הוא אדם. הזכות לפרטיות הוכרה כאחת מזכויות היסוד המושתתות על הכרה בערך האדם, בהיותו בן חורין ובאוטונומיה של הרצון שלו ברוח של עקרונות יסוד שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.

בשנת 1981 עשה המחוקק צעד משמעותי ביותר בהגנה על הזכות לפרטיות - נחקק חוק הגנת פרטיות מודרני ומוצלח, האוסר על הפגיעה בפרטיותו של אדם. ובהמשך נתייחס בהרחבה אל ההסדרים שבחוק.

בשנת 1992, בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נתנה הכנסת ביטוי חקיקתי מפורש למעמדה של הזכות לפרטיות כזכות יסוד חוקתית.

הזכות לפרטיות היא זכות עצמאית, אך היא נגזרת מזכותו הבסיסית של כל אדם לכבוד, לחירות אישית ולאוטונומיה האישית. פגיעה בפרטיות פירושה גם פגיעה קשה בכבוד האדם.

2. היקף הזכות והיחס בינה לבין זכויות אחרות

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו במפורש נתן תוקף חוקתי לזכות של כל אדם לפרטיות ואסר על פגיעה בזכות יסוד זו. אך המחוקק לא התכוון לכך שזכות לפרטיות מעכשיו תהיה זכות מוחלטת, זכות עליונה, אשר האיסור על הפגיעה בה יחול תמיד.

הצורך בהגנה על פרטיותו של אדם עומד, לעתים קרובות, בסתירה לתכליות אחרות שברצון החברה לעודד: הרצון להגיע לבירור האמת עשוי להצדיק פגיעה בפרטיותן של הבריות בנסיבות מסויימות (זכותה של המשטרה לבצע חיפוש בביתו ועל גופו של אדם על מנת למצוא ראיות למעשה פשע). כך גם הרצון להפצה חופשית של ידע.

דוגמא טובה לכך היא אתרי אינטרנט האוספים מידע על הרגליו של אדם, תחביביו, וכן הלאה. מידע שכזה המועבר הלאה יכול להביא, דווקא, לכך שאותו אדם ייחשף למידע המעניין אותו.

נימוק "פופולארי" לפגיעה בפרטיות בעת האחרונה, לאור פיגועי הטרור בארה"ב, הינו הצורך לנהל חקירות ולאסוף מידע על פעילות טרוריסטית. נימוק זה הביא לחקיקה חדשה בארה"ב, אשר צמצמה עד מאוד את גבולות הפרטיות שם U.S.A. Patriot Act)). הצורך להילחם בפעילות טרור קיים גם בארץ, ויש החוששים כי הוא עלול להביא לפגיעה קשה בפרטיותם של אזרחים תמימים.


3. רשויות השלטון וזכות לפרטיות

להחלטות של רשויות המדינה יש השפעה עצומה ומיידית על חייו של אדם פרטי ועל זכויותיו הבסיסיות. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו העניק הגנה חוקתית לזכות לפרטיות, אסר על פגיעה בזכויות יסוד וחייב את כל רשויות המדינה, לרבות כל רשות מרשויות הצבא והמחוקק עצמו, לכבד את זכויות היסוד של אדם, לרבות הזכות לפרטיות. הפגיעה בפרטיות היא אסורה אלא אם כן יש חוק שבו נקבע במפורש כי מותר לבצע פעולה מסוימת אף על פי שהיא פוגעת בפרטיותו של אדם. פעולה זאת חייבת להתבצע במסגרת התפקיד ורק לשם מילוי התפקיד. כך למשל, אם ניקח את הדוגמא שלעיל, הכלל הוא כי אסור לפגוע בפרטיותו של אדם בדרך של חיפוש על גופו או בכליו. אך כחריג כלל האוסר, התיר חוק סדר דין פלילי לאנשי משטרה לבצע חיפושים אצל החשודים בביצוע עבירה לשם שמירה על בטחון הציבור ובמסגרת תפקידם כשומרים על הסדר ציבורי.

4. סיכום

ראינו, כי מצד אחד, המשפט ישראלי הכיר בזכות לפרטיות כזכות יסוד חוקתית של כל אדם באשר הוא אדם וחייב את רשויות השלטון (ולא רק אדם רגיל) לשמור על זכות לפרטיות. אך מצד שני, משפט הכיר גם בכך שזכות זו אינה זכות מוחלטת ובמקרים מסוימים ובתנאים הקבועים בחוק ניתן לוותר על זכות לפרטיות לטובת אינטרס אחר או זכות יסוד אחרת.

הזכות לפרטיות זכתה להגנה חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ישנם חוקים נוספים אשר עוסקים בנושא הפרטיות וקובעים הסדרים ספציפיים לגבי השמירה על הפרטיות ודרכים אסורות לפגיעה בפרטיות. המרכזי ביניהם הוא חוק הגנת הפרטיות אשר עליו נרחיב בהמשך.




ג. פגיעה בפרטיות

1. כללי

עד כאן על הצורך בהגנת הפרטיות, על הגדרה מהי הפרטיות ועל מעמדה של הזכות לפרטיות במישור החוקתי. אלה היו למעשה רק עקרונות יסוד אשר לימדו אותנו מהי התפיסה המשפטית הבסיסית בנוגע לנושא הפרטיות. טרם התייחסנו אל ההסדרים המשפטיים הספציפיים בעניין הפרטיות: יסודות הפגיעה בפרטיות, פטור מאחריות משפטית בגין פגיעה בפרטיות, השלכות של הפגיעה האסורה בפרטיות ועוד. כאמור, החוק המרכזי אשר מסדיר את הנושאים הללו הוא חוק הגנת הפרטיות.

2. מהי הפגיעה בפרטיות?

א. כללי

ס´ 1 לחוק הגנת הפרטיות קובע כלל בסיסי לפיו לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.
דגש: הוראות של חוק הגנת הפרטיות חלות גם על אנשים פרטיים וגם על כל רשות מרשויות המדינה.

ניתן להבחין בשני יסודות של הכלל הנ"ל:
1. נעשה מעשה הפוגע בתחום הפרטיות של הזולת.
2. המעשה הפוגע בוצע ללא הסכמתו של הנפגע.
מיד נעמוד על מהותם של שני היסודות הללו.

ב. יסוד א´: המעשה הפוגע בפרטיות

סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות מכיל רשימה של מקרים אשר מהווים פגיעה בפרטיות. רשימה זו כוללת בחובה אחד עשרה פריטים.

(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או כל הטרדה אחרת



דוגמא: בילוש גלוי וממושך אחרי ביתו של אדם ואחרי בני משפחתו. דבר כזה בוודאי יטריד את האנשים בתוך הבית ולפיכך, יהווה פגיעה בפרטיות. דוגמא נוספת, חיפוש בחפצים אישיים של אדם ללא הסכמתו יש בו כדי לגרום הטרדה לאותו אדם ולפיכך יש בו גם משום פגיעה בפרטיות.

מכיוון שאיננו יודעים מהם הדברים המטרידים כל אדם ואדם, אזי נקבע כי אין צורך כי הבילוש או ההתחקות יטרידו את האדם בפועל. די בכך שאדם סביר היה צופה כי פרטיותו תישמר באותם מקרים – על מנת להקנות לו זכות.

(2) הפרה של חובת הסודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם.

דוגמא: חובת הסודיות של רופא לגבי ידיעות אשר נמסרו לו על ידי המטופל במסגרת יחסים רופא- מטופל. הדין הקובע את החובה הוא חוק זכויות החולה. הפרת חובת הסודיות הינה פגיעה אסורה בפרטיותו של החולה.

(3) שימוש (לרבות גילוי והעברה) בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;

פריט זה הינו החשוב ביותר בחוק, במיוחד כיום לאור השתכללות השיווק הממוקד ואיסוף המידע הרב על פרטים, הנעשה ע"י חברות שיווק.

דוגמא: מועמד לעבודה מוסר מידע רפואי למעביד לצורך בחינת כשרותו של המועמד לתפקיד. מידע מעיד על יכולותיו הייחודיות והיוצאות דופן של המועמד. מעביד מפרסם את המידע בעיתון מקומי על מנת לשעשע את קהל הקוראים וכך למשוך לקוחות חדשים לעסקו. מדובר בשימוש במידע אישי ומסירתו לזולת בדרך של פרסום ובניגוד למטרה אשר למענה נמסר המידע ע"י המועמד.

(4) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות.

דוגמא: פרסום בעיתון תמונה של אדם אשר צולמה ללא רשותו בביתו הפרטי או פרסום של תוכן השיחה אשר הוקלטה בדרך של האזנת סתר אסורה מהווה פגיעה בפרטיות. (לסעיף זה יש חריג אחד: פרסום של דבר אשר הושג תוך הפרת חובת סודיות הסכמית לא יהווה פגיעה בפרטיות). מטרתו של הסעיף למנוע מאדם שימוש בדבר אשר הושג בדרך בלתי חוקית ותוך פגיעה בפרטיות.

בנוסף, נקבעו דרכים אחרות לפגיעה בפרטיות אשר אף הן כמובן אסורות, ובין היתר: צילום של אדם ברשות יחיד (למשל, בביתו הפרטי), האזנת סתר אסורה (האזנה לשיחה בין שני אנשים באמצעות מכשיר וללא הסכמתו של אחד מהם), פרסומו של מידע אישי אודות אדם (למשל פרסום בתקשורת לגבי מצבו הבריאותי או כלכלי), הפרת חובת הסודיות לגבי עניינים אישיים של אדם אשר נקבע בהסכם (למשל גילוי ומסירה מידע לגבי מצב החשבון של אדם ע"י רשויות הבנק).

בכל חלופה ניתן לזהות לאיזה תחום של פרטיות היא מתייחסת: רשות היחיד, מעשים והתנהגות, מידע אישי וכיוצא באלה. ניתן לסכם ולהגיד כי מהותו של המעשה הפוגע היא חדירה לתחום הפרטיות ללא הסכמתו של האדם וכאשר בהרבה המקרים ניתן לתאר את "החדירה" כ"גילוי" ו"חשיפה" של עניין אישי.

ג. יסוד ב´: העדר הסכמה

היסוד השני המצוי בבסיסה של הפגיעה בפרטיות הוא יסוד של העדר הסכמה. אם התקבלה הסכמה של אדם לביצוע מעשה אשר מהווה חדירה לתחום פרטיותו, אין עוד מקום לדבר על פגיעה בפרטיות. לדוגמא, חיפוש בבית פרטי לא יהווה פגיעה בפרטיות אם נעשה על דעתו ובהסכמתו של הבעלים.

הסכמה יכול שתינתן במפורש, למשל, בדרך של אמירה מפורשת המתירה כניסה לבית, עריכת חיפוש, קבלת מידע רפואי, ביצוע האזנה לשיחה. אך ניתן ללמוד על הסכמה גם מנסיבות המקרה ("הסכמה מכללא") ובלי שניתנה הסכמה מפורשת. אם נסיבות המקרה מלמדות על כך שלאדם אשר נמצא באותן נסיבות לא יכולה להיות ציפייה סבירה לפרטיות, אזי ניתן להגיד כי ניתנה הסכמה מכללא.

ד. סיכום

לפגיעה בפרטיות יש שני יסודות: יסוד ראשון – נעשה מעשה אשר פוגע בתחום מתחומי הפרטיות והוא תואם לאחת החלופות לעיל. יסוד שני – המעשה נעשה ללא הסכמה של אדם אשר פרטיותו נפגעה. במידה והתקיימו שני היסודות הללו האחראי לפגיעה בפרטיות עלול להיחשף לסנקציה משפטית ואחרות. על סוגייה זו נרחיב בהמשך.

3. חריגים לאחריות אישית בגין הפגיעה בפרטיות

א. כללי

זכות לפרטיות היא נכס אשר כל חברה מתוקנת חייבת לשמור עליו. אך כאמור ישנם מצבים בהם ערכים אחרים אשר מתנגשים עם הזכות לפרטיות עדיפים עליה וגוברים עליה. במצבים אלה, נרצה לפטור את אותו אדם אשר פגע בפרטיות, בשל קיומו של אינטרס אחר המצדיק פטור שכזה.

הערה: יש לשים לב להבדל בין מצב בו כלל לא מתקיימת פגיעה בפרטיות (למשל – מצב בו ישנה הסכמה ל"פגיעה"), לבין מצב בו הנסיבות העובדתיות מעידות על פגיעה בפרטיות, אך ברצוננו להעניק פטור על פגיעה זו בשל אינטרסים אחרים המצדיקים אותה. הבחנה זו היא חשובה, שכן, בעוד במקרה הראשון, מובן מאליו שאין אחריות, הרי שהמקרה השני מצריך דיון רציני בשאלה האם אינטרס מסוים מצדיק פגיעה בפרטיות, כאשר מהתשובה לשאלה זו נגזרת ההכרעה האם ישנה אחריות משפטית פלילית בגין פגיעה בפרטיות.

בחוק הגנת הפרטיות נקבעו מספר פטורים מאחריות משפטית בגין הפגיעה בפרטיות. אדם אשר פגע בזכות לפרטיות במסגרת התנאים של הפטורים הללו יהיה חסין בפני תביעה בגין אותו המעשה ולא ישא באחריות משפטית.

ב. פטורים

נפרט חלק מהפטורים:

א. הפוגע לא ידע, ואף לא היה צריך לדעת, על אפשרות הפגיעה בפרטיות.




דוגמא: העברת חומר רפואי סודי על אדם, כאשר ישנו אישור בכתב של אותו אדם להעברת החומר (אלא שהאישור מזוייף...)


ב. הפגיעה נעשתה לשם הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע.




דוגמא: הגנה על השם הטוב והחירות האישית: אדם אשר מואשם ברצח יכול לנסות לטהר את שמו מהאשמה ולהוכיח את חפותו בטענת אליבי ("במקום אחר הייתי") המכילה פרטים על ענינים אינטימיים הנוגעים אף לאנשים אחרים.


ג. "הגנת מכוח החובה": הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה.

הערה: כל אדם הפועל במסגרת הסמכות על פי חוק ייהנה מהגנה זו אם תוך כדי מילוי תפקידו ועקב התפקיד נגרמה פגיעה בפרטיות. גם אדם פרטי, אשר חש כי חובתו המוסרית דורשת כי עליו לנקוט בפעולה מסוימת אשר יש בה גם משום פגיעה בפרטיות, יהיה פטור מאחריות בגין אותה פגיעה.



דוגמא א´: עובד סוציאלי אשר מעביר מידע אישי על המטופל ללא הסכמתו לעובד סוציאלי אחר לכאורה גורם לפגיעה בפרטיות. אך אם המסירה נעשתה במסגרת תפקידו על פי חוק ולטובת המטופל. אותו עובד סוציאלי ייהנה מפטור.

דוגמא ב´: אם אדם פרטי, אשר נודע לו כי חברו לקה במחלה מסוכנת, מגלה עובדה זאת לאדם שלישי הוא פוגע בפרטיותו של החבר שלו. אך אם מטרתו הייתה הגנה על בריאותו ועל חייו של אדם אחר המעשה הוא בהחלט מוצדק והוא ייהנה מהגנה לפי חוק הגנת הפרטיות.




ד. השלכות משפטיות בגין הפגיעה בפרטיות




1. כללי

עד כה התייחסנו בעיקר להגדרות וליסודות של הזכות לפרטיות ושל הפגיעה בפרטיות. אחת התכונות הייחודיות של הפגיעה בפרטיות היא העדר אפשרות להחזיר את המצב לקדמותו במקרה של הפגיעה כאמור. בשונה מעבירות כגזילה או גניבה, בהן ניתן להחזיר את החפץ הגנוב או לחייב לשלם את שוויו - נזק מהפגיעה בפרטיות הוא למעשה בלתי הפיך ולא קיימת אפשרות ממשית לתקנו. גם לא קיימת אפשרות נוחה להעריך את הפגיעה במונחים כספיים, שהרי כבר נאמר "טוב שם טוב משמן טוב", ומהו מחיר של כבוד האדם?

לפיכך, נשאלת השאלה מה הן ההשלכות המשפטיות של הפגיעה האסורה בפרטיות ומהן הסנקציות אשר משפט מטיל בגין הפגיעה כאמור.

2. ההשלכות המשפטיות

א. כללי

ההשלכות המשפטיות בגין הפגיעה בפרטיות מתחלקות בעיקר לשני מישורים: מישור פלילי ומישור אזרחי. ההשלכות האפשריות במישורים נוספים הרלוונטיים לצבא, משמעתי ופיקודי, יידונו בהמשך, בפרק של הגנת הפרטיות בצבא.

ב. מישור המשפט האזרחי

מבחינת המשפט האזרחי פגיעה אסורה בפרטיות מהווה עוולה נזיקית. אדם אשר פרטיותו נפגעה יוכל להגיש תביעה בבית משפט נגד הפוגע. בית המשפט יוציא נגד האחראי לפגיעה בפרטיות צו מניעה אשר בו יטיל עליו איסור לעשות מעשים אשר יש בהם כדי לפגוע בפרטיותו של אחר (למשל יאסור עליו להתקרב לביתו של אחר או יחייבו להפסיק מיד העברת מידע מסוים וכיוצא באלה) או צו עשה אשר יחייב את אותו אדם לעשות מעשה על מנת למנוע את הפגיעה או לצמצם אותה ולתקן את הנזק במידת האפשר (למשל למנוע גישה למידע אישי או להחזיר חומר שיש בו מידע אישי). במידה ונגרם לנפגע נזק, יחוייב האחראי לפגיעה בפרטיות לשלם לו פיצויים.

גם כל מוסד ממוסדות המדינה עלול להיות אחראי לפגיעה בפרטיות במישור המשפט האזרחי, ולמצוא עצמו מחוייב לשלם פיצויים לנפגע אם אחד מעובדיו גרם לפגיעה אסורה בפרטיות.

ג. מישור המשפט הפלילי

מבחינת המשפט הפלילי, פגיעה בפרטיות מהווה עבירה פלילית וזאת בתנאי שאדם פגע בפרטיות לא מתוך רשלנות או חוסר זהירות אלא עשה את מה שעשה בכוונה ובמזיד. אדם כזה צפוי לעונש מאסר בפועל עד 5 שנות מאסר (למעט פגיעה בפרטיות לפי ס´ 2 (8), הפרת חובת סודיות לגבי עניינים פרטיים של אדם אשר נקבעה בהסכם. פגיעה כזו לעולם לא תחשב לעבירה פלילית).

ד. סיכום

ההשלכות במישור הפלילי והאזרחי מתייחסות לאחריותו האישית של האדם. האדם יישא באחריות אישית אם יוכח לפי חוק הגנת הפרטיות או על פי חוק אחר, כי הוא ביצע עבירה פלילית (ואז תהיה סנקציה פלילית של מאסר או קנס) או עוולה אזרחית-נזיקית (ואז הסנקציה העיקרית היא פיצויים).

כאמור, האיסור על הפגיעה בפרטיות הוא רלוונטי לא רק לאנשים בודדים אלא גם לארגונים ולגופים ציבוריים וממלכתיים, לרבות רשויות המדינה ורשויות הצבא. בעל תפקיד בגוף ציבורי עלול לשאת בסנקציה פלילית אישית וגם לגרום לחיוב של האירגון כולו בפיצויים. כמו כן, האיסור על פגיעה בפרטיות מטיל על גופים ציבוריים ורשויות המדינה ועל בעלי התפקידים בהם חובות וסטנדרטים מחמירים.



השימוש באתרי משרד ניוטון חיפוש פטנטים בע"מ משמעו הסכמה לתנאי השימוש באתרים, שהחשובים שבהם הינם כי כל האמור באתרים אלה אינו מהווה תחליף לייעוץ או לייצוג משפטי, וכי המשרד לא יהיה אחראי לכל נזק שיגרם כתוצאה משימוש באתרים. לקריאת תנאי השימוש במלואם...