לאחרונה ניתנה החלטה על ידי כב´ רשם הפטנטים הדוחה בקשה לרישום פטנט מס´ 131733 שעניינה שיטה או מערכת עסקית (ממוחשבת) לקידום מכירות של מוצרים ו/או שירותים, המתבצעת על ידי מכירת קופונים.

על פי החלטה זו, לא ניתן לקבל פטנט בישראל על שיטה עסקית. כיוון שהבקשה מתבססת בגירסתה המעודכנת לפחות מבחינת ניסוחה על מערכת ממוחשבת, ההחלטה מתייחסת גם למתן פטנט בגין תכנת מחשב ומסבירה מתי ניתן לקבל פטנט בגין תכנת מחשב ובאיזו סיטואציה.

בכדי להבין מדוע הבקשה נדחתה, יש להבין תחילה מהי אמצאה הכשירה לרישום פטנט. סעיף 3 לחוק הפטנטים התשכ"ז- 1967 קובע כדלקמן:

"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט."

דהיינו, ניתן לקבל פטנט בגין אמצאה אם מתקיימים בה כל התנאים להלן:

א. האמצאה מתייחסת למוצר או תהליך בתחום טכנולוגי.
ב. האמצאה חדשה (בקנה מידה עולמי).
ג. האמצאה בעלת התקדמות המצאתית; (דהיינו, האמצאה אינה מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שנתפרסמו לפני התאריך הקובע).
ד. האמצאה מועילה וניתנת ליישום בתעשייה.

האם שיטה עסקית שייכת לתחום הטכנולוגי? כדי לענות על שאלה זו ניתן לבחון היכן נלמדות שיטות עסקיות, האם במסגרת לימודי מדעי הטבע או ההנדסה? התשובה לכך היא שלילית. שיטות עסקיות נלמדות במסגרת לימודי כלכלה, מנהל עסקים, ראיית חשבון וכדו´. על כן אמצאה של שיטה עסקית אינה כשירה לרישום פטנט, בדומה לאמצאות מתחומי האמנות החינוך הסוציולוגיה והפסיכולוגיה.

קיימים הבדלים בפרקטיקה במדינות העולם בכל הקשור לרישום שיטה עסקית כפטנט. לדוגמא, הן המחוקק האנגלי והן אמנת הפטנטים האירופאית מוציאים מכלל הגדרת אמצאה כשירת פטנט, שיטות לעשיית עסקים. מנגד, על פי החקיקה האמריקאית אין לכאורה מניעה לרשום בקשת פטנט בנוגע לשיטות עסקיות ואכן בית המשפט האמריקאי הכיר בשיטה עסקית ככשירה לרישום כפטנט.

תיאורטית, בנקודה זו ניתן היה לסיים את הדיון. שיטה עסקית אינה שייכת לתחום הטכנולוגי ועל כן אינה כשירה לרישום כפטנט. למעשה, בנקודה זו הדיון עדיין רחוק מסיומו. מגיש הבקשה היה מודע לכך ששיטה עסקית אינה נמצאת בתחום טכנולוגי, על כן הגדיר את הבקשה כך שהשיטה העסקית מבוצעת על ידי תכנת מחשב. כיוון שאין ספק שתכנת מחשב כשלעצמה שייכת לתחום הטכנולוגי, טען מגיש הבקשה כי יש להעניק פטנט לשיטה העסקית העושה שימוש בתכנת מחשב.

אם כן נשאלת השאלה האם תכנת מחשב כשירה לרישום כפטנט ואם כן, האם ניתן להשתמש בתכנת מחשב כאמצעי לרישום שיטה עסקית כפטנט.

בישראל, תכנת מחשב כשלעצמה אינה כשירת פטנט והיא מוגנת בסעיף 2(א) לפקודת זכות יוצרים כיצירה ספרותית, כדלקמן:

"לענין זכות יוצרים, דין תוכנה של מחשב כדין יצירה ספרותית כמשמעותה בחוק זכות יוצרים, 1911. בפקודה זו, "תוכנה של מחשב" — בין שהיא תכנית מקור ובין שהיא קוד יעד".

אמצאה הכוללת בתוכה מערכת פיסית טכנולוגית המופעלת על ידי תכנת מחשב חדשה המיועדת אך ורק להפעלת אותה מערכת פיסית, קרויה אמצאה היברידית (מלשון hybrid). המילה hybrid מתורגמת בעברית למונח "בן כלאיים" או "ממוצא מעורב". האמצאה קרויה כך כיוון שהיא מורכבת ממערכת טכנולוגית פיסית חדשה הכשירה לרישום פטנט ומתכנת מחשב אשר אינה כשירה לרישום פטנט.

אדם הכותב קוד מקור למשל עבור מעבד תמלילים חדש או עבור תכנה גראפית חדשה, לא יוכל לקבל בגינה פטנט, אבל, אם מדובר בתכנה חדשה המיועדת להפעיל באופן ספציפי מערכת פיסית טכנולוגית, כאשר התכנה היא חלק אינטגראלי ובלתי נפרד מהמערכת, ניתן יהיה לרשום פטנט עבור המערכת בכללותה ובתוכה גם תכנת המחשב.

שיטה עסקית כשלעצמה אינה כשירה לרישום כפטנט. תכנת מחשב כשלעצמה גם היא אינה כשירה לרישום כפטנט, מכאן ברור שאי אפשר להשתמש בתכנת מחשב לשם רישום שיטה עסקית כפטנט כגון בענייני e-commerce. במידה ותכנת המחשב מיועדת להפעיל מערכת פיסית, אזי ניתן יהיה לרשום בגינה פטנט. בניגוד לתכנת מחשב, שיטה עסקית אינה שייכת לתחום טכנולוגי אלא לתחום השיווקי/מסחרי.

נשאלת השאלה מה הדין כאשר מחברים שיטה עסקית עם מערכת פיסית טכנולוגית חדשה הכוללת בתוכה תכנת מחשב?, במקרה הנדון בהחלטה, היה מדובר רק בביצוע השיטה העסקית על ידי מערכת מחשב קיימת וידועה ולכן אין כל אפשרות להעניק פטנט מלכתחילה, (מה גם שהמערכת הפיסית אינה הכרחית לביצוע השיטה העסקית) אך נניח והיה מדובר בשילוב של השיטה העסקית עם מערכת פיסית טכנולוגית חדשה הכשירה לרישום פטנט, האם ניתן היה לקבל פטנט על מערכת כזו?.

במקרה כזה מדובר באמצאה היברידית כפולה, החלק של המערכת הממוחשבת הכוללת בתוכה תכנת מחשב שהוא היברידי והשילוב של כל המערכת יחד עם השיטה העסקית שגם הוא היברידי. במצב כזה צריך לבדוק מהו לב האמצאה. אם לב האמצאה הוא המערכת (בדומה למערכת טכנולוגית פיסית הכוללת תכנה כאשר התכנה היא טפלה למערכת) אזי יוענק פטנט, אך אם השיטה העסקית היא העיקר, אזי לא יוענק פטנט.

לסיכום, במדינת ישראל לא ניתן לקבל פטנט על שיטה עסקית או על תכנת מחשב כשלעצמן, זאת בהתאם למצב ברוב מדינות העולם (כאשר ארה"ב היא יוצאת דופן בעניין זה).

*המחבר הינו בוגר המכללה האקדמית למשפטים רמת-גן, החטיבה למשפט, תקשורת וטכנולוגיה וכיום מתמחה ברשות הפטנטים.