סכם שידוע כ "הסכם קבוצת ונקובר" תומך בהאצת תהליך רישום הפטנטים ע"י ייעול התהליכים שהחלו באמנות הקיימות של Patent Prosecution Highways (PPH).

אמנות ה PPH הכוללות את ארה"ב, קנדה , יפן, אוסטרליה, גרמניה אירופה, דרום קוריאה ואנגליה, תומכות בזירוז בחינה והליכי רישום פטנטים במדינות בהן תהליך הרישום ארוך (כגון ארה"ב), על בסיס פטנט מקביל שמתקבל במדינה אחרת החברה באמנה. לאמנות אלה שני חסרונות עיקריים: ראשית נדרש לתכנן מראש את תהליך רישום הפטנטים ולהגיש את בקשת הבכורה במדינה הרצויה, שכן לא ניתן לבקש זירוז על בסיס בקשה שתאריכה מוקדם מזה של הפטנט המקביל שהתקבל. שנית, ההאצה מתבטאת בהקדמת התור לבחינה בלבד ולא בזירוז הבחינה עצמה. ההסכם החדש בא לענות על חסרונות אלו.

לפי הסכם קבוצת ונקובר, כל משרד פטנטים החבר בקבוצה יכול להסתמך על תוצאות החינה של בקשה מקבילה שנעשתה במשרד פטנטים אחר מהקבוצה בבואו לבחון בקשה מקבילה. בהתאם לכך, אם נעשה חיפוש פטנטים באחד מהמשרדים, לבקשות חופפו באותן מדינות, יכול משרד הפטנטים השני להסתמך על תוצאות החיפוש על מנת לקבל את בקשת הפטנט, במקום להתחיל בתהליך הבחינה מחדש וליזום חיפוש פטנטים משלו. תהליך כזה מאפשר לחסוך את עליות רישום הפטנט לבעלי בקשות הפטנטים, ולייעל את תהליכי הבחינה עבור בוחני הפטנטים באותו משרד. מעניין לציין כי יישום תהליך מסוג זה מקביל לתהליך בחינה שקיים בארצנו מזה שנים רבות לפי סעיף 17 ג´ לחוק הפטנטים. לפי סעיף זה, ניתן לקבל בקשת פטנט בישראל על סמך אישור של בקשה מקבילה במדינה אחרת מתוך רשימה של מדינות שנקבעו בחוק.

ניתן רק להביע תקווה כי עוד מדינות תצטרפנה להסכם זה בעיקר ארה"ב שם תהליך הבחינה הוא מייגע ויקר.