בשבוע שעבר, 4-5 יולי, 2007, התקיים בקריה האקדמית קריית אונו כנס בנושא הצטרפותה העתידית של ישראל לפרוטוקול מדריד. כזכור, מנגנון זה יאפשר לבעלי סימני מסחר בישראל, להגיש בקשות בינלאומיות לרישום סימני מסחר, ולתחזק אותן, באמצעות מחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים הישראלית. בעלי סימני מסחר שיחפצו להמשיך ולהגיש באופן ישיר בקשות נפרדות בכל מדינה בה ההגנה מבוקשת,יוכלו לעשות כן. (ראה מאמר באתרנו בנושא: "הגשת בקשות לסימני מסחר במסגרת פרוטוקול מדריד").
בכנס הרצו מומחים מהארגון הבינ"ל לקניין רוחני (WIPO) וכן בכירים במשרד המשפטים ובמחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים. נראה כי הצטרפות ישראל צפויה בסוף שנת 2007 ולמעשה תלויה בסיום תהליך המחשוב במסגרתו נערכת המחלקה לטיפול בבקשות בינ"ל. להלן יובאו מספר סוגיות מעניינות שנידונו במהלך הכנס:
האם המדינות החברות בפרוטוקול הן אלו בהן בדרך כלל מבוקשת הגנה על סימן המסחר?
הפרוטוקול יאפשר הרחבת בקשה ישראלית מקומית לבקשה בינ"ל אשר תייעד מדינות אחרות החברות בפרוטוקול, על מנת לרשום אצלן את סימן המסחר. כיום חברות בפרוטוקול מדריד 73 מדינות. ביניהן ארה"ב (2003), בריטניה (1995), האיחוד האירופי (2004), יפן (2000), אוסטרליה (2004) ואפילו אירן (2003)!. עפ"י דברי מומחי WIPO, הודו עתידה להצטרף לפרוטוקול בעוד כחודשיים לאחר שדרישות החקיקה הסתיימו לאחרונה בהצלחה. בקשה בינ"ל שתוגש בישראל תוכל אם כן לייעד, וזאת בקלות יתרה, את המדינות בהן בדרך כלל מבוקשת הגנה לסימני מסחר ישראליים.
מהו היקף השימוש במנגנון כיום בעולם?
הסטטיסטיקות מראות בבירור השימוש במנגנון הולך ועולה. מסתבר, שמתוך 2 מיליון בקשות לרישום סימני מסחר בעולם, כ- 700,000 הן בקשות בינ"ל וכ- 300,000 מהן דרך מנגנון מדריד. קיימים כיום כ – 471,325 רישומים בינ"ל בתוקף ויותר מ – 5 מיליון ייעודים פעילים. כמו כן, מתחילת שנת 2007 ועד היום חל גידול של כ- 10% במספר הבקשות הבינ"ל לעומת שנת 2006.
האם השימוש במנגנון מתאים רק לחברות גדולות בעלות מספר רב של סימני מסחר?
עפ"י הנתונים, רק 22 חברות שיש להן יותר מ – 500 סימני מסחר משתמשות במנגנון. לעומת זאת, קיימות 128,000 חברות אשר בבעלותן רק סימן אחד או שניים, היינו, 80% מכלל סימני המסחר הרשומים דרך המנגנון. נראה כי כן, שיותר חברות בינוניות משתמשות במנגנון, וזאת בשל הפשטות והעלויות הנמוכות יחסית הכורות בשימוש בו.
עד כמה תלוי הרישום הבינ"ל בבקשה המקורית?
בחמש השנים הראשונות, תלויה הבקשה הבינ"ל בבקשה או בסימן המקוריים. ביטול הסימן או הבקשה תביא לביטול הסימן הבינ"ל ועימו גם הרישומים ברחבי העולם שנובעים ממנו. עם זאת, במקרה כזה ניתן יהיה להמיר את הבקשה הבינ"ל למספר בקשות מקומיות. יש לשים לב כי אם צומצמה הפרטה בבקשה המקורית, או אם התקבל הסימן בהסתייגויות כאלו ואחרות, דבר זה לא ישפיע על הסימן הבינ"ל ועל תנאי קבלת הבקשה במדינות היעד. בתום התקופה של 5 שנים, במידה ולא החל כל הליך משפטי, הרישום במדינת היעד אינו תלוי עוד בבקשת הבסיס.
ועוד חידושים מעניינים על קצה המזלג:
• חידוש תוקף הסימן יהא כל 10 שנים (במקום 7 ו- 14 שנה כנהוג במקומות מסוימים)
• אפשרות להגיש בקשה אחת לרישום לגבי מספר סוגים של טובין (תיקון לסעיף 17) ;
• ניתן יהא לבקש איחוד של בקשות (סעיף 17ב) לשם צמצום עלויות אחזקת הסימן;
• ניתן יהא לבקש חידוש הרישום לגבי כל הטובין או סוגי הטובין או לגבי חלקם, דבר שיאפשר לבעל הסימן גמישות מסחרית וכלכלית;
• ניתן יהא להגיש בקשה להעביר זכויות בסימן המסחר ביחס לחלק מהטובין לגביהם הוא רשום.
נראה כי ההצטרפות לפרוטוקול מדריד תקל מאוד על חברות ישראליות המבקשות להגן על מותגיהן תוך שמירה על מסגרת תקציב מצומצמת. נשוב ונכתוב בנושא עם הצטרפות ישראל לפרוטוקול. אנו מזמינים אתכם לקבל מידע נוסף בפורום המנוהל על ידינו או ליצור קשר עם המומחים במשרדנו.
