האמנה בנוגע לפשע הוירטואלי (Convention on Cybercrime) אושרה על ידי הסנאט בארה"ב. אמנה זו מעודדת שיתוף ראיות דיגיטליות בין מדינות, בכדי לסייע במאבק כנגד מפרי חוק ברשת ומחייבת מדינות החברות בה, לסייע באכיפת חוקים הקשורים לפעילות וירטואלית. על פי האמנה, קיימת חובת נתינת סיוע למדינות המבקשות בכך, אפילו במקרה שהעבירות בגינן מבוקש הסיוע, אינן מהוות הפרה של חוקי המדינה המסייעת.

השימוש בחקיקה מרחיקת לכת לצורך מאבק במפרי חוק ברשת אינו חדש בארה"ב, אם כי עד כה חקיקה שכזו הופעלה בעיקר כנגד החשודים בקשר כלשהו לפעילות טרור.

המיוחד באמנה זו הוא בכך שהיא אושרה, מלבד על ידי ארה"ב, גם על ידי 38 מדינות אירופאיות וכן בקנדה, יפן ודרום-אפריקה.

בעוד ש´אמנת הפשע הוירטואלי´ עשויה לסייע במניעת פשעים ברשת, היא עלולה להוות פגיעה בזכויות הפרט, שכן לא קיימת הסכמה בינלאומית בנוגע להגדרה של פשעים וירטואליים.

ישנן עבירות פליליות, אשר הגדרתן כפשע באמצעות האינטרנט אינה מוטלת בספק. כך, למשל, הפצת פורנוגרפיית ילדים ברשת אסורה במרבית מדינות העולם.

יחד עם זאת, מדינות מסוימות מקנות היקף שונה של חופש ביטוי לאזרחיהן. בארה"ב, ההגנה על חופש הביטוי מוסדרת בחוקה, ונחשבת כערך עליון. במדינות אחרות (לרבות מדינות מערביות), ניתנת הגנה מועטה יותר לחופש הביטוי, על חשבון ערכים אחרים.

דוגמא לכך ניתן למצוא בפסק דין אשר ניתן על ידי בית משפט צרפתי כנגד האתר Yahoo אשר חייב אותו להימנע ממכירת מזכרות נאציות לאזרחי צרפת. בארה"ב נקבע דווקא כי מכירת מזכרות נאציות כאמור חוסה תחת חופש הביטוי, ואין לפגוע בה.

תחת האמנה החדשה, יכולה מדינה בה מוגדרת מחאה אזרחית כפשע, לפנות למדינה החברה באמנה (למשל ארה"ב) ולבקש סיוע באכיפת חוקים הפוגעים בחופש הפרט, ממדינות החברות באמנה. לדוגמא, מדינות בהן חופש הביטוי מוגבל, עשויות לבקש מה- F.B.I, את חשיפת זהויותיהם של אזרחי ארצות הברית, המעבירים ביקורת ברשת על אותן מדינות, וכן לבקש מעקב אחר פעילותם הוירטואלית של אותם אזרחים.

אישור האמנה על ידי הסנאט בארה"ב מעורר התנגדות בקרב ארגונים למען חירות הפרט, וכעת נותרת השאלה כיצד ינהג בית משפט אמריקני אם יבוא בפניו מקרה בו יידרש לנהוג בהתאם לאמנה בינלאומית, ולפעול להגבלת ערך הנחשב על פי שיטת המשפט האמריקנית לערך עליון.