בהחלטה שנתקבלה לאחרונה בביהמ"ש העליון, נדחה ערעורו של מר איתן ענבר אשר הורשע בהפרת זכויות היוצרים של ד"ר אסף יעקב בהרצאותיו, אותן העביר במרכז הבינתחומי בהרצליה.

בשנים 1997-1998 השתתף המערער בקורס "דיני נזיקין" במסגרת לימודיו במרכז הבינתחומי. ביולי 2002 פרסם האחרון ספר העוסק בנושא הקורס, אשר לפי פסיקת המחוזי הועתק מהרצאותיו של המשיב.

ביהמ"ש המחוזי פסק, כי יש לאסור את הפצת הספר לאלתר וכי יש להעביר למשיב דוח רווחים בגין ההפצה שנעשתה עד כה.

המערער חולק על קביעת בית המשפט לפיה הוא הפר את זכויות היוצרים של המשיב ומעלה מס´ טענות כולן ללא יוצא מן הכלל נדחו על ידי ביהמ"ש העליון.

עוד בטרם התייחסו לטענות המערער באופן פרטני, קבעו השופטים באופן נחרץ כי רשימת היצירות הנהנות מהגנת זכויות יוצרים אינה סגורה "וההרצאה" זכאית אף היא לחסות בצילה.

המערער טען, כי הרצאותיו של המשיב לא קובעו בכתב ועל כן אינן מוגנות תחת זכויות יוצרים. ביהמ"ש דחה את טענתו בהסתמך על העדויות שהוצגו על ידי המשיב – מצגות, רישומים וסיכומים של ההרצאות. יתר על כן, ביהמ"ש בחר להדגיש, כי לשיטתו, קיבוע ההרצאה בכתב אינו תנאי להגנת זכויות יוצרים, אם כי במקרה דנן ביהמ"ש לא נדרש להכריע בסוגיה.

טענתו של המערער לפיה הדמיון נובע מהסתמכות על מקורות חיצוניים משותפים, נדחתה אף היא, מאחר ולטעמם של השופטים אין בכך כדי להצביע על שוני ממשי בין הרצאותיו של המשיב לבין ספרו של המערער.

זאת ועוד, המערער טען כי מדובר בתחום ספציפי, אשר אין אפשרויות רבות להצגתו ועל כן הדמיון הוא בלתי נמנע. את טענתו זו דחו השופטים מאחר ולשיטתם אין בכך כדי להסביר את הדמיון הרב במלל בדוגמאות ובסדר הדברים.

נקבע, כי דין הערעור להידחות וכי המערער ישא בשכ"ט עו"ד בסך 50,000 ש"ח.