בהחלטה שניתנה לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים על ידי כב´ השופט יואל צור, דחה הש´ את תביעתה של חברת הביגוד הצרפתית "קליק" נגד חברת "רו דן אופנה", בגין העתקת דגמי ביגוד.
ביהמ"ש קבע כי הנטל להוכיח העתקה או חיקוי של דגמים מוטל כל כולו על שכם התובעת. האחרונה לא עמדה בנטל כאשר לא הצליחה להמציא שום ראיה אובייקטיבית המוכיחה, כי היא אחראית לעיצוב ארבעת הדגמים נשוא התביעה.
כמו כן התובעת לא המציאה נתונים על מחזור המכירות בשנים הרלוונטיות אשר נדרשים להוכחת מוניטין של חברה זרה בישראל.
אל מול ניסיונותיה הכושלים של התובעת להוכיח את טענתה המציאו הנתבעות חוות-דעת של מומחית בתחום אשר קבעה כי מדובר בדגמים שונים ולא בהעתקה.
בפסיקתו, מאזכר ביהמ"ש את פס"ד א.ש.י.ר, שם נקבע, כי על מנת להוכיח טענה של "עשיית עושר ולא במשפט" בדיני הקניין הרוחני, יש להוכיח קיום "יסוד נוסף" שלפיו הדמיון מקורו בהתנהגות פסולה ובחוסר תום לב, מצד הנתבעות. גם יסוד זה לא הוכח כל עיקר בעניינו.
כב´ הש´ קבע, כי מאחר הנתבעות הוכיחו כי הדגמים נקנו בתום לב ובתמורה מיצרנים אחרים ואילו התובעת מצידה לא הוכיחה כי היא האחראית לעיצוב הדגמים האמורים, דינה של התביעה להידחות.
לאור האמור ביהמ"ש חייב את התובעות בהוצאות בסך 50,000 ₪.
