המדגם הרשום הוא למעשה אחת מזכויות הקניין הרוחני הרווחת בתחום העיצוב התעשייתי.
המדגם הוא קווי דמות קישוט או עיטור – היינו הפן העיצובי – של מוצר מסויים. מעצב אשר ייצר מוצר אחד בלבד לא יוכל להגיש בקשה לרשום את העיצוב כמדגם, אלא אם המדובר ביצור תעשייתי, רב פעמי, של אותו מוצר. ההגנה על מדגם ניתנת במטרה לעודד פיתוחם של עיצובים תעשייתים רבם ומגוונים.
החוק הרלוונטי בעניין מדגמים רשומים בישראל הוא פקודת הפטנטים והמדגמים –1924 אשר רק חלקו השני העוסק במדגמים תקף. לצד הפקודה קיימות גם תקנות המדגמים משנת 1925. ראוי לציין כי קיים תזכיר חוק מדגמים חדש הממתין (מזה זמן רב) לאשור הכנסת. פקודת המדגמים מדברת על הענקת זכות יוצרים במדגם אך בפועל, ההגנה הנובעת ממדגם רשום שונה מהותית מן ההגנה המוקנית על ידי זכות יוצרים הניתנת על יצירה מקורית וחדשה.
בקשה לרישום מדגם אשר נבחנה על ידי הרשות לפטנטים מדגמים וסימני מסחר ונמצאה ככשירה, תרשם בפנקס המדגמים, ביחס לסוג ספציפי של מוצרים. קיימים שלושים סוגי קטגוריות בגינן ניתן לרשום את המדגם (הסוגים נמצאים בתוספת השלישית לתקנות המדגמים). ניתן לרשום את המדגם ביחס ליותר מסוג קטגוריה אחת אולם נדרשות בקשות נפרדות לכל אחת ואחת מן הקטגוריות. למשל סוג קטגוריה 2 כולל בתוכו פרטי ביגוד והלבשה (כפפות, כיסויי ראש, עניבות, הנעלה וכד´).
ניתן לרשום מדגם בגין חפץ אחד בלבד אלא אם כן המדובר במערכת. מערכת היא קבוצת חפצים בעלי אופי דומה, אשר השימו בהם נעשה במשולב, או אשר הנמכרים בדרך כלל יחד (כגון: כלי סכו"ם).
מדגם כשיר לרישום הוא כזה שאינו פונקציונאלי (היינו שעיצובו אינו מתבקש מאופי השימוש בו), שקווי עיצובו בולטים לעין, ושאינו מהווה התקן טכני גרידא. בנוסף, על המדגם להיות חדש ומקורי, היינו שלא נמכר, שווק, מוסחר, או פורסם בארץ בעיתונים או קטלוגים מקומיים או חיצוניים אשר מופצים בארץ, ולא הוצג בתערוכה בארץ לפני יום הגשת הבקשה. לעניין האופי הפרסום, יש צורך בהוראות ברורות כיצד נראה החפץ נשוא המדגם ולא די בידיעה סתמית לגביו.
פרסום קודם של המדגם בישראל שולל את חדשנותו של המדגם והופכו בלתי כשיר לרישום. יש לציין כי קיימות מדינות בעולם כגון האיחוד האירופאי, אשר קריטריון חדשנות המדגם מתמלא רק בהעדר פרסום אבסולוטי (כלל עולמי) ולא מקומי ובלבד שהיה זמין באופן סביר לתושבים של האיחוד, כפי שנוהג החוק בישראל. עוד יצוין שדרישה לחדשנות מקומית בעולם שכולו "כפר גלובאלי אחד" הינה לא רק קמאית משהו אלא אף נכשלת לשקף את אופיו הדינאמי והמשתנה חדשות לבקרים של עולם העיצוב התעשייתי. טרם נדרש הרשם או בית המשפט לסוגיה האם פרסום באינטרנט שקול לפרסום קודם אשר שולל חדשנותו של מדגם.
המדגם הרשום מקנה לבעליו הגנה בת חמש שנים מיום הרישום עם אפשרות להארכת ההגנה לשתי תקופות נוספות בנות 5 שנים כל אחת. על בעל המדגם הרשום להגיש בקשה לחידושו קודם לסיום תקופת ההגנה ולשלם אגרת חידוש. הפקודה מעניקה תקופת חסד של שישה חודשים מיום שנסתיימה תקופת ההגנה, על מנת להגיש בקשת חידוש, בכפוף לתשלום אגרה בגין איחור.
ומהי אותה הגנה? כל עוד קיים מדגם רשום ותקף בישראל, לא יהא רשאי אף אדם לחקות את העיצוב לצרכי מסחר ו/או פרסום, אלא אם קיבל רשיון או רשות בכתב מבעל המדגם הרשום.
ומעט על תהליך הבחינה: בחינת המדגם מתחילה חודשים אחדים מיום הגשת הבקשה למדגם, ורישום המדגם יתבצע בהתאם להתקדמות הבחינה ותוצאותיה. ניתן להקדים את בחינת המדגם אם מדובר במקרים חריגים כגון מוצר שרוצים להשתמש בו לפני חג הולך ובא, או במקרה של הפרה מוכחת של המדגם הפוטנציאלי. בקשת הקדמת בחינה תיתמך בתצהיר. אין צורך בדגם המוצר נשוא המדגם ודי בשרטוטים.
