פטנטים, אתר הבית של היזמים בישראל
 
 
 

כתובתנו: רח' בית הבד 2, הוד השרון
טלפון: 1-700-500-110

 

 


 
בית המשפט העליון רומז: הלכת FESTO לא תחול במשפטי פטנטים בישראל (בשולי פסק הדין מיום 3.2.03 רע"א 9083/01 עוזיאל בריח ואח´ -נ- מאיר אבגנים ואח´ - כב´ השופט א´ ריבלין)
דניאל פריימן, עורך דין ועורך פטנטים 06/02/2003 08:17:47

המשיבים השיגו בבית המשפט המחוזי (השופט י´ זפט) צו מניעה זמני האוסר על המערערים להפר פטנט ישראלי מס´ 110720 על מתקן עיגון למחשבים שולחניים כנגד גניבה.

מדובר על זוג סרגלים עם מסילות המשתלבות זו עם זו וננעלות במצב החופף של הסרגלים.

טענתם המרכזית של המערערים הסתמכה על הלכת FESTO הידועה. יצויין במיוחד כי במועד הגשת הערעור טרם ניתן פסק הדין של בית המשפט העליון של ארה"ב, לפיו נתקבל הערעור וההלכה נהפכה על פיה. פסק הדין הובא לידיעת ביהמ"ש העליון לאחר הגשת הסיכומים.
המחלוקת בעניין FESTO: כידוע, דוקטרינת "השתק תיק הבקשה" (File Wrapper Estoppel) מהווה כלי פרשני חשוב בידי בתי המשפט בבואם לתחום את היקף התביעות עפ"י "דוקטרינת האקוויוולנטים".

אסכולת הלכת FESTO גרסה כי במקום שהמבקש ערך תיקון (צמצום) בתביעות במהלך הבחינה על מנת לשכנע את הבוחן להעניק את הפטנט, יתפרשו אותן תביעות מתוקנות בצורה מצומצמת עד כדי מילולית ממש, דהיינו טווח האקוויוולנטים שואף לאפס; וכנ"ל אפילו אם צמצום התביעות נעשה ביוזמת המבקש ולא רק לנוכח השגות הבוחן.

המתנגדים ל-FESTO – והם רוב רובה של קהיליית העוסקים בקניין הרוחני בארה"ב – טענו כי ביטול סיטוני של תחולת דוקטרינת האקוויוולנטים בכל מקרה שבו נערך תיקון כשלהו בתביעות הינו חסר הצדקה וייפגע אנושות בזכויות הממציאים. וכך אמנם נקבע סופית על ידי ביהמ"ש העליון של ארה"ב.

בישראל עדיין לא נקבע קטגורית האם מימצאי בתי המשפט ראוי שיביאו בחשבון אירועים שהיו במהלך הבחינה. ממילא, מלכתחילה ספק-ספיקא הוא האם יש מקום להשקפה הדורסנית של אסכולת FESTO, אך כאמור, זו הייתה טענת המערערים.

בפסק הדין דנן לא התייחס השופט ריבלין (והנשיא ברק והשופטת שטרסברג-כהן עמו) לגופו של עניין FESTO ולא הזכיר אותו בשמו במפורש, אלא הסתפק בהערות כלליות לעניין תחולת השתק תיק הבקשה בדין הישראלי, תוך שהוא מביע את דעתו הבלתי מחייבת שיש מקום לכך. וכך נאמר:

"אציין, בדרך אגב, כי הדוקטרינה האמורה טרם אומצה בפסיקת בית המשפט העליון, ונאמר כי יישומה איננו פשוט כלל ועיקר (פרשת לנפלסט הנ"ל בעמ´ 307). נראה, כי אף אם עשויה לקום, בנסיבות מתאימות, נפקות פרשנית להיסטוריה של תיק הפטנט – ומבלי לקבוע מסמרות בדבר נראה לי כי אכן כך – עדיין אין זו בהכרח סופה של הדרך הפרשנית. כך, למשל, יכול ויתעורר צורך לבחון מהן מנסיבות שסבבו את הליכי רישום הפטנט, מהם הגורמים שהביאו לצמצום התביעות בכתב הפטנט (עניין נוסף בו חלוקים הצדדים בענייננו), היכן בדיוק טמון החידוש במוצר המוגן, מהן ההמצאות שקדמו לו, ואינדיקציות פרשניות נוספות בדבר היקף ההגנה שמעניק הפטנט. על אלה – כלים פרשניים רלבנטיים אשר מקומם בבית המשפט דלמטה."

ניתן ללמוד מן הדברים שלדעת אומרם לא תעמוד אצלנו על הפרק השאלה, האם בנסיבות כלשהן, תישלל לחלוטין ובאופן גורף יישומה של תורת האקוויוולנטים אשר מונחת ביסודה של הוראת סעיף 49 לחוק הפטנטים ("עיקר האמצאה").


השימוש באתרי משרד ניוטון חיפוש פטנטים בע"מ משמעו הסכמה לתנאי השימוש באתרים, שהחשובים שבהם הינם כי כל האמור באתרים אלה אינו מהווה תחליף לייעוץ או לייצוג משפטי, וכי המשרד לא יהיה אחראי לכל נזק שיגרם כתוצאה משימוש באתרים. לקריאת תנאי השימוש במלואם...