הגנת הפרטיות - סקירה
אפלפלד זר, עורכי דין ועורכי פטנטים 20/11/2003 10:56:36 א. מבוא 1. הצורך בהגנה על הפרטיות א. כללי הזכות לפרטיות היא זכות בסיסית של כל אדם באשר הוא אדם, אשר זכתה לאחרונה להכרה כזכות-על חוקתית, במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בבסיס המושג הגנת הפרטיות עומדת ההכרה בכך כי זכויות האדם אינן מצטמצמות להגנה על "נכסים" בעלי קיום פיסי (לדוגמא: רכוש, נכסים פרטיים וכדומה), אלא, הן משתרעות גם על אובייקטים מופשטים, אבסטרקטיים (כדוגמת רגשותיו, מחשבותיו ורעיונותיו של אדם, מידע אישי לגביו). לפיכך, כשם שלאדם יש אינטרס בהגנה על זכויותיו ברכוש (למשל הגנה בפני גניבה או גזילה של נכסיו האישיים), יכול שיהיה לו אינטרס בהגנה על זכויות בלתי – רכושיות: זכות לכבוד, לחירות אישית, לאוטונומיה של הגוף, לאוטונומיה של הרגשות והרצון וגם לכך שענייניו הפרטיים יישמרו בסוד. ב. זכות לפרטיות בעידן המודרני בעידן המודרני ובמיוחד לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות של העשור האחרון הסכנה לפגיעה בפרטיותו של האדם גדלה באופן משמעותי. התרחבות אמצעי התקשורת ההמוניים, ההתפתחות וגידול התפוצה של מכשירים טכנולוגיים המאפשרים האזנה, התחקות ובילוש ממרחק, התרחבות האיסוף והריכוז של מידע בידי גורמים ציבוריים (למשל, ביטוח לאומי, רשויות המס) ופרטיים (חברות ביטוח, בנקים ואח´) והגידול המהיר של האוכלוסייה וצפיפות הדיור – כל אלה גורמים אשר מביאים להחמרת הסכנה של הפגיעה בפרטיות. הפרט מוצא את עצמו חשוף לחלוטין בעניינים האישיים והוא חש סכנה של ממש כי ענייניו האינטימיים ייהפכו – ללא שום הצדקה – לנחלת הציבור. מצב חדש זה יצר את הצורך בהגנה על זכותו של האדם לפרטיות, ותפקידה של המערכת המשפטית לספק את ההגנה הזו. ג. הגנה - הכיצד במדינה דמוקרטית זכויות בסיסיות של אדם, לרבות הזכות לפרטיות נתפסים כערכים אשר המדינה חייבת להגן עליהם. רשויות השלטון פועלות בנאמנות לטובת הציבור וחובה עליהן חובה לשמור על הזכויות הללו. וכמובן, גם על כל אדם פרטי בחברה גם מוטלת חובה חוקית לכבד את זכויות זולתו. החובה לכבד את הזכות לפרטיות מעוגנת במערכת המשפטית של המדינה, אשר קובעת את נורמות ההתנהגות הראויה בנוגע לפרטיות וגם קובעת דרכים לאכיפתן של אותן הנורמות במקרה של פגיעה אסורה בפרטיות. בהמשך נראה איזה נורמות ואיסורים קיימים במערכת המשפטית הישראלית. החובה לכבד את הזכות לפרטיות מוטלת הן על פרטים והן על רשויות המדינה.
ב. מעמדה החוקתי של הזכות לפרטיות
ג. פגיעה בפרטיות 1. כללי עד כאן על הצורך בהגנת הפרטיות, על הגדרה מהי הפרטיות ועל מעמדה של הזכות לפרטיות במישור החוקתי. אלה היו למעשה רק עקרונות יסוד אשר לימדו אותנו מהי התפיסה המשפטית הבסיסית בנוגע לנושא הפרטיות. טרם התייחסנו אל ההסדרים המשפטיים הספציפיים בעניין הפרטיות: יסודות הפגיעה בפרטיות, פטור מאחריות משפטית בגין פגיעה בפרטיות, השלכות של הפגיעה האסורה בפרטיות ועוד. כאמור, החוק המרכזי אשר מסדיר את הנושאים הללו הוא חוק הגנת הפרטיות. 2. מהי הפגיעה בפרטיות? א. כללי ס´ 1 לחוק הגנת הפרטיות קובע כלל בסיסי לפיו לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו. דגש: הוראות של חוק הגנת הפרטיות חלות גם על אנשים פרטיים וגם על כל רשות מרשויות המדינה. ניתן להבחין בשני יסודות של הכלל הנ"ל: 1. נעשה מעשה הפוגע בתחום הפרטיות של הזולת. 2. המעשה הפוגע בוצע ללא הסכמתו של הנפגע. מיד נעמוד על מהותם של שני היסודות הללו. ב. יסוד א´: המעשה הפוגע בפרטיות סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות מכיל רשימה של מקרים אשר מהווים פגיעה בפרטיות. רשימה זו כוללת בחובה אחד עשרה פריטים. (1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או כל הטרדה אחרת דוגמא: בילוש גלוי וממושך אחרי ביתו של אדם ואחרי בני משפחתו. דבר כזה בוודאי יטריד את האנשים בתוך הבית ולפיכך, יהווה פגיעה בפרטיות. דוגמא נוספת, חיפוש בחפצים אישיים של אדם ללא הסכמתו יש בו כדי לגרום הטרדה לאותו אדם ולפיכך יש בו גם משום פגיעה בפרטיות. מכיוון שאיננו יודעים מהם הדברים המטרידים כל אדם ואדם, אזי נקבע כי אין צורך כי הבילוש או ההתחקות יטרידו את האדם בפועל. די בכך שאדם סביר היה צופה כי פרטיותו תישמר באותם מקרים – על מנת להקנות לו זכות. (2) הפרה של חובת הסודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם. דוגמא: חובת הסודיות של רופא לגבי ידיעות אשר נמסרו לו על ידי המטופל במסגרת יחסים רופא- מטופל. הדין הקובע את החובה הוא חוק זכויות החולה. הפרת חובת הסודיות הינה פגיעה אסורה בפרטיותו של החולה. (3) שימוש (לרבות גילוי והעברה) בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה; פריט זה הינו החשוב ביותר בחוק, במיוחד כיום לאור השתכללות השיווק הממוקד ואיסוף המידע הרב על פרטים, הנעשה ע"י חברות שיווק. דוגמא: מועמד לעבודה מוסר מידע רפואי למעביד לצורך בחינת כשרותו של המועמד לתפקיד. מידע מעיד על יכולותיו הייחודיות והיוצאות דופן של המועמד. מעביד מפרסם את המידע בעיתון מקומי על מנת לשעשע את קהל הקוראים וכך למשוך לקוחות חדשים לעסקו. מדובר בשימוש במידע אישי ומסירתו לזולת בדרך של פרסום ובניגוד למטרה אשר למענה נמסר המידע ע"י המועמד. (4) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות. דוגמא: פרסום בעיתון תמונה של אדם אשר צולמה ללא רשותו בביתו הפרטי או פרסום של תוכן השיחה אשר הוקלטה בדרך של האזנת סתר אסורה מהווה פגיעה בפרטיות. (לסעיף זה יש חריג אחד: פרסום של דבר אשר הושג תוך הפרת חובת סודיות הסכמית לא יהווה פגיעה בפרטיות). מטרתו של הסעיף למנוע מאדם שימוש בדבר אשר הושג בדרך בלתי חוקית ותוך פגיעה בפרטיות. בנוסף, נקבעו דרכים אחרות לפגיעה בפרטיות אשר אף הן כמובן אסורות, ובין היתר: צילום של אדם ברשות יחיד (למשל, בביתו הפרטי), האזנת סתר אסורה (האזנה לשיחה בין שני אנשים באמצעות מכשיר וללא הסכמתו של אחד מהם), פרסומו של מידע אישי אודות אדם (למשל פרסום בתקשורת לגבי מצבו הבריאותי או כלכלי), הפרת חובת הסודיות לגבי עניינים אישיים של אדם אשר נקבע בהסכם (למשל גילוי ומסירה מידע לגבי מצב החשבון של אדם ע"י רשויות הבנק). בכל חלופה ניתן לזהות לאיזה תחום של פרטיות היא מתייחסת: רשות היחיד, מעשים והתנהגות, מידע אישי וכיוצא באלה. ניתן לסכם ולהגיד כי מהותו של המעשה הפוגע היא חדירה לתחום הפרטיות ללא הסכמתו של האדם וכאשר בהרבה המקרים ניתן לתאר את "החדירה" כ"גילוי" ו"חשיפה" של עניין אישי. ג. יסוד ב´: העדר הסכמה היסוד השני המצוי בבסיסה של הפגיעה בפרטיות הוא יסוד של העדר הסכמה. אם התקבלה הסכמה של אדם לביצוע מעשה אשר מהווה חדירה לתחום פרטיותו, אין עוד מקום לדבר על פגיעה בפרטיות. לדוגמא, חיפוש בבית פרטי לא יהווה פגיעה בפרטיות אם נעשה על דעתו ובהסכמתו של הבעלים. הסכמה יכול שתינתן במפורש, למשל, בדרך של אמירה מפורשת המתירה כניסה לבית, עריכת חיפוש, קבלת מידע רפואי, ביצוע האזנה לשיחה. אך ניתן ללמוד על הסכמה גם מנסיבות המקרה ("הסכמה מכללא") ובלי שניתנה הסכמה מפורשת. אם נסיבות המקרה מלמדות על כך שלאדם אשר נמצא באותן נסיבות לא יכולה להיות ציפייה סבירה לפרטיות, אזי ניתן להגיד כי ניתנה הסכמה מכללא. ד. סיכום לפגיעה בפרטיות יש שני יסודות: יסוד ראשון – נעשה מעשה אשר פוגע בתחום מתחומי הפרטיות והוא תואם לאחת החלופות לעיל. יסוד שני – המעשה נעשה ללא הסכמה של אדם אשר פרטיותו נפגעה. במידה והתקיימו שני היסודות הללו האחראי לפגיעה בפרטיות עלול להיחשף לסנקציה משפטית ואחרות. על סוגייה זו נרחיב בהמשך. 3. חריגים לאחריות אישית בגין הפגיעה בפרטיות א. כללי זכות לפרטיות היא נכס אשר כל חברה מתוקנת חייבת לשמור עליו. אך כאמור ישנם מצבים בהם ערכים אחרים אשר מתנגשים עם הזכות לפרטיות עדיפים עליה וגוברים עליה. במצבים אלה, נרצה לפטור את אותו אדם אשר פגע בפרטיות, בשל קיומו של אינטרס אחר המצדיק פטור שכזה. הערה: יש לשים לב להבדל בין מצב בו כלל לא מתקיימת פגיעה בפרטיות (למשל – מצב בו ישנה הסכמה ל"פגיעה"), לבין מצב בו הנסיבות העובדתיות מעידות על פגיעה בפרטיות, אך ברצוננו להעניק פטור על פגיעה זו בשל אינטרסים אחרים המצדיקים אותה. הבחנה זו היא חשובה, שכן, בעוד במקרה הראשון, מובן מאליו שאין אחריות, הרי שהמקרה השני מצריך דיון רציני בשאלה האם אינטרס מסוים מצדיק פגיעה בפרטיות, כאשר מהתשובה לשאלה זו נגזרת ההכרעה האם ישנה אחריות משפטית פלילית בגין פגיעה בפרטיות. בחוק הגנת הפרטיות נקבעו מספר פטורים מאחריות משפטית בגין הפגיעה בפרטיות. אדם אשר פגע בזכות לפרטיות במסגרת התנאים של הפטורים הללו יהיה חסין בפני תביעה בגין אותו המעשה ולא ישא באחריות משפטית. ב. פטורים נפרט חלק מהפטורים: א. הפוגע לא ידע, ואף לא היה צריך לדעת, על אפשרות הפגיעה בפרטיות. דוגמא: העברת חומר רפואי סודי על אדם, כאשר ישנו אישור בכתב של אותו אדם להעברת החומר (אלא שהאישור מזוייף...) ב. הפגיעה נעשתה לשם הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע. דוגמא: הגנה על השם הטוב והחירות האישית: אדם אשר מואשם ברצח יכול לנסות לטהר את שמו מהאשמה ולהוכיח את חפותו בטענת אליבי ("במקום אחר הייתי") המכילה פרטים על ענינים אינטימיים הנוגעים אף לאנשים אחרים. ג. "הגנת מכוח החובה": הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה. הערה: כל אדם הפועל במסגרת הסמכות על פי חוק ייהנה מהגנה זו אם תוך כדי מילוי תפקידו ועקב התפקיד נגרמה פגיעה בפרטיות. גם אדם פרטי, אשר חש כי חובתו המוסרית דורשת כי עליו לנקוט בפעולה מסוימת אשר יש בה גם משום פגיעה בפרטיות, יהיה פטור מאחריות בגין אותה פגיעה. דוגמא א´: עובד סוציאלי אשר מעביר מידע אישי על המטופל ללא הסכמתו לעובד סוציאלי אחר לכאורה גורם לפגיעה בפרטיות. אך אם המסירה נעשתה במסגרת תפקידו על פי חוק ולטובת המטופל. אותו עובד סוציאלי ייהנה מפטור. דוגמא ב´: אם אדם פרטי, אשר נודע לו כי חברו לקה במחלה מסוכנת, מגלה עובדה זאת לאדם שלישי הוא פוגע בפרטיותו של החבר שלו. אך אם מטרתו הייתה הגנה על בריאותו ועל חייו של אדם אחר המעשה הוא בהחלט מוצדק והוא ייהנה מהגנה לפי חוק הגנת הפרטיות. ד. השלכות משפטיות בגין הפגיעה בפרטיות
|
השימוש באתרי משרד ניוטון חיפוש פטנטים בע"מ משמעו הסכמה לתנאי השימוש באתרים, שהחשובים שבהם הינם כי כל האמור באתרים אלה אינו מהווה תחליף לייעוץ או לייצוג משפטי, וכי המשרד לא יהיה אחראי לכל נזק שיגרם כתוצאה משימוש באתרים. לקריאת תנאי השימוש במלואם... |