פטנטים, אתר הבית של היזמים בישראל
 
 
 

כתובתנו: רח' בית הבד 2, הוד השרון
טלפון: 1-700-500-110

 

 


 
המצאות שירות: מתי יהיו הזכויות בהמצאה שייכות למעביד?
זאב פישר, .LL.B, משרד עו"ד אפלפלד זר 17/07/2002 10:10:41

1. מבוא

שאלת הבעלות על המצאה אשר אליה הגיע אדם תוך כדי עבודתו במקום מסוים, עולה לעתים קרובות. האם הבעלות היא של אותו אדם? האם של מעבידו? מתי חייב העובד לגלות על ההמצאה למעבידו? האם חובות העובד פוקעות עם עזיבתו את מקום העבודה? האם שונות החובות והזכויות של עובד במפעל פרטי ושל עובד מדינה? מהם הדינים החלים לגבי המצאות שכאלה (הנקראות "המצאות בשירות")?

סעיף 132 לחוק הפטנטים קובע את הכלל הבסיסי לפיו המצאה אשר פותחה על ידי עובד בזמן עבודתו מסוים ועקב עבודה זו, שייכת למעביד. לשון הסעיף היא כדלקמן:

"אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו (להלן - אמצאת שירות), תקום לקניין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לעניין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך שישה חודשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131."

אך מתי יעשה המעביד שימוש בזכותו זו ויתבע את הבעלות על ההמצאה? סעיף 31(3) לחוק הפטנטים מאפשר לו לעשות זאת כבר פרסום הבקשה להתנגדויות, כאשר "המתנגד, ולא המבקש, הוא בעל ההמצאה". כמו כן, רשאי המעביד לבקש שההמצאה תועבר על שמו לאור סעיף 39 לחוק הפטנטים. סעיף 73ב משלים וקובע כי ניתן לבטל פטנט שניתן כבר כל מקום בו קיימת סיבה בגינה ניתן היה להתנגד לפטנט בתקופת ההתנגדויות.


2. מתי תהיה המצאה של עובד שייכת למעביד?

נסקור אחד אחד את תנאי סעיף 132, על מנת לקבוע באילו מקרים תהיה ההמצאה שייכת למעביד:

א. המצאה

(הערה: בחוק הפטנטים נכתבת המילה "אמצאה" עם האות א. היות וכתיבה זו אינה מקובלת כיום, נכתבת המילה "המצאה" לכל אורך מאמר זה עם האות ה.)

סעיף זה איננו מתייחס רק להמצאה הראויה להירשם כפטנט אלא לכל המצאה. המילה "המצאה" איננה מוגדרת כלל בחוק הפטנטים, אך אנו מסיקים מלשון החוק שהמצאה היא מוצר או תהליך הניתן ליישום או לשימוש.

ב. של עובד

נשאלת השאלה האם קיומם של יחסי עובד-מעביד הכרחי לשם הקניית זכויות בהמצאה למעביד. הדעה המקובלת כיום הינה שיחסי עובד-מעביד הם הכרחיים, אך יש הסוברים כי גם במקרה בו הממציא הוא קבלן עצמאי או משתתף חופשי (Freelancer) שהועסק על ידי מאן דהוא - יזכה ה"מעביד" להגנה.

ג. הגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו

המונח עקב שירותו מחייב קשר בין השירות לבין ההמצאה. כלומר, המצאה של עובד תוקנה למעביד באם פותחה במסגרת תפקידו או כחלק ממילוי חובותיו. קשר זה מתקיים מקום בו בלא השירות לא הייתה המצאה. כיצד קובעים האם בלא השירות לא הייתה המצאה? יש לבחון את חובות העובד כלפי המעביד, את מטרת העסקתו של העובד, יש לבחון האם עשה העובד שימוש במשאביו של המעביד על מנת להגיע להמצאה.

כל אלה - עשויים להביא למסקנה כי פיתוח ההמצאה הוא עקב שירותו של העובד.

במונח בתקופת שירותו אין הכוונה בהכרח לשעות הימצאותו של העובד במקום העבודה. המבחן הוא מבחן מהותי - אם יוכח כי העובד הועסק לשם פיתוח ההמצאה, ועשה זאת, חלק מן הזמן, בביתו - עדיין עשויה ההמצאה להיחשב כהמצאת שירות.

לעתים, מגיע העובד להמצאה לאחר תקופת השירות, אך בחוזה שבין העובד לבין המעביד נקבע כי למעביד תקום זכות קניין גם בהמצאות שיפותחו לאחר תום תקופת השירות. תנאים כאלה, לאור הפסיקה החדשה בדיני עבודה בעניין צקפוינט ובעניין A.E.S. Systems - ספק רב אם יהיו תקפים, ולכן - מעבידים המעונינים לזכות בהגנה זו, ינסחו אותם בצמצום רב.

מקום בו נגלעת מחלוקת בין העובד לבין המעביד אשר לשאלה האם ההמצאה פותחה עקב ובתקופת השירות - קובע חוק הפטנטים פרוצדורה של פנייה לרשם הפטנטים, שיכריע במחלוקת.

ד. המעביד לא ויתר על זכותו בהמצאה

ההמצאה לא תיזקף לזכות המעביד, אם ויתר זה על זכותו בהמצאה. אין צורך להוכיח כי המעביד ויתר על זכויותיו במפורש. ניתן ללמוד על ויתור מתוך התנהגותו - למשל, במקרה בו הודיע לו העובד על ההמצאה, והמעביד נמנע מלהתייחס.

ויתור כאמור, יכול שיעשה במסגרת חוזה ההעסקה, או במהלך 6 החודשים מרגע שהודיע העובד על ההמצאה, אלא שבמהלך 6 חודשים אלה, צריך שהויתור ייעשה במפורש.

לבסוף, ניתן ללמוד את ויתורו של המעביד מכך שבמשך 6 החודשים שחלפו מרגע שהודיע לו העובד על ההמצאה (ואף הודיע לו שהוא מעונין בזכויות בהמצאה), נמנע מלתבוע את זכויותיו בה.


3. מהן חובותיו של עובד אשר המציא המצאת שירות כלפי המעביד

3.א. חובת הגילוי

סעיף 131 לחוק הפטנטים קובע את חובתו של העובד לדווח על המצאה שהגיע עליה למעבידו:

"עובד חייב להודיע למעבידו בכתב על כל אמצאה שהגיע אליה עקב שירותו או בתקופת שירותו, סמוך ככל האפשר לאחר שהמציא אותה, וכן על כל בקשת פטנט שהגיש".

חובה זו היא חובה רחבה מאוד במספר מובנים:

מבחינת רוחב ההמצאה הדורש הודעה - העובד חייב להודיע הן על כל המצאה שהגיע אליה בתקופת שירותו (בשורות המעביד) והן על כל המצאה שהגיע אליה עקב שירותו.
מבחינת הזמן - חובת העובד להודיע למעבידו על המצאה רחבה מאוד במובן זה שאיננה מוגבלת בזמן. העובד חייב, עקרונית, למסור את ההודעה למעבידו סמוך ככל האפשר לאחר שהמציא אותה - ואכן, כך הם פני הדברים מקום בו העובד מעונין לאפשר למעביד לקנות זכויות על ההמצאה. מאידך, מקום בו העובד מעונין בזכויות על ההמצאה (ונוהג כדין במסירת ההודעה) - אזי נמסרת הודעה, במרבית המקרים, מעט לפני או בעת הגשת בקשה לפטנט על ההמצאה, שכן, זהו ברוב המקרים הזמן בו מתגלית ההמצאה.
מבחינת רוחב הפרטים שיש לגלות - במסגרת ההודעה למעביד, על העובד לגלות למעביד את כל פרטי ההמצאה, וכל פרט נוסף בעל חשיבות הנוגע להמצאה.

3.ב. חובת העובד לסייע למעביד בהשגת הגנה משפטית על ההמצאה

סעיף 140 לחוק הפטנטים מחייב את העובד לעשות כל דבר חוקי שהמעביד ידרוש ממנו, לצורך רישום פטנט על ההמצאה לזכות המעביד, בארץ או בחו"ל.

במידה והעובד מסרב לסייע למעביד בהשגת ההגנה על ההמצאה, רשאי המעביד לפנות לרשם הפטנטים בבקשה להתיר לו לבצע את הפעולות הנדרשות במקום העובד, לאחר מתן זכות לעובד להשמיע את טענותיו.

3.ג. חובת הסודיות

סעיף 141 לחוק הפטנטים מטיל חובת סודיות כללית על העובד, על המעביד, ועל כל אדם אחר שפרטי ההמצאה נמסרו לו בסוד, שלא לגלות פרטים על ההמצאה לכל אדם אחר, עד אשר הוגשה בקשת פטנט על ההמצאה.

4. חובותיהן של אוכלוסיות מיוחדות

4.א. חובות עובדי מדינה

עובדי מדינה חייבים, על פי סעיף 137 לחוק הפטנטים, בדומה לעובדים "רגילים", בהודעה על המצאות אשר פותחו על ידם. יחד עם זאת, חובתם של עובדי המדינה היא להודיע על המצאות אשר פותחו בתקופת שירותם או תוך תקופה של שנה מתום תקופת שירותם.

מכאן, שעובד מדינה יכול "להתחמק" מחובת הודעה על המצאה אשר המציא באם יחכה שנה מרגע שעזב את מקום העבודה.

עובד המדינה איננו חייב בהודעה על המצאות שפותחו על ידו שאינן בתחום תפקידו או בתחום היחידה בה הועסק.

זאת ועוד, עובד המדינה מחויב להימנע מלהגיש בקשות פטנט במדינות זרות, אלא באחד משני מקרים:

1. במקרה שקיבל אישור מפורש מכך מנציב שירות המדינה או מעובד ציבור אחר אשר הוסמך לצורך כך.

2. במקרה שלא נקבע בתוך תקופה של 6 חודשים ממועד ההודעה של העובד, כי הזכויות בפטנט שייכות למדינה.

תנאי זה הוא תנאי בעייתי, היות והליכים משפטיים נוטים, לעתים קרובות, להימשך. לפיכך, בהחלט ייתכן מצב בו יודיע עובד מדינה על המצאה, ובחלוף 6 חודשים מיום ההודעה יגיש בקשות לפטנט במדינות זרות, ואילו מאוחר יותר יקבע רשם הפטנטים כי ההמצאה שייכת למעביד. מצב זה הוא בעייתי, ולא ברור מהו הדין במקרה כזה.

4.ב. חובות עובדי מערכת הביטחון וחיילים

עבור עובדי מערכת הביטחון וחיילים הותקנו תקנות הפטנטים (מסירת הודעה על אמצאת פטנט על ידי עובדי מערכת הביטחון וחיילים), התשכ"ט-1969. תקנות אלה קובעות כי עובדי מערכת הביטחון וחיילים חייבים להודיע על המצאות שפותחו על ידם בתקופת שירותם ליושב ראש ועדת ההמצאות במשרד הביטחון ולא לנציב שירות המדינה.

תקנות אלה קובעות כי עובד מערכת הביטחון מחויב לפרט את רשימת המקורות בהם הסתייע בעת גיבוש ההמצאה, לתאר את ההמצאה לכל פרטיה, בצירוף שרטוטים וחישובים, וכן לתאר את הנסיבות בהן פותחה ההמצאה, ואת שמות העובדים אשר עזרו בפיתוחה.

נוסף על תקנות אלה, קיימת פקודת מטכ"ל המיישמת את חוק הפטנטים על חיילים בשירות סדיר ושירות מילואים פעיל.

4.ג. חובות אנשי סגל אקדמי ומרצים

במרבית האוניברסיטאות, הסדרים מיוחדים לגבי המצאות שירות, המקלים על חברי סגל אקדמי, לעומת חוק הפטנטים - ומקנים להם אחוזים מסוימים של בעלות בכל המצאה.

לפיכך - מומלץ לכל חבר סגל אקדמי התוהה בדבר בעלותו בהמצאה שלו, לפנות ולברר מהי מדיניות הקניין הרוחני של האוניברסיטה בה הוא מועסק.

5. הפרוצדורה בבירור זכויות לגבי המצאת שירות

5.1 מסירת הודעה

כאמור לעיל, עובד חייב למסור למעביד הודעה מפורטת בדבר המצאה שהמציא עקב שירותו או בתקופת שירותו. על ההודעה לכלול את כל פרטי ההמצאה, לרבות אופן השימוש בהמצאה, מרכיבי ההמצאה - וכל פרט נוסף הנדרש לשם הגשת פטנט בגין ההמצאה.

5.2 תגובת המעביד

המעביד מחויב, כאמור, להשיב לעובד בתוך 6 חודשים מיום מסירת ההודעה, כי ברצונו לקנות זכויות בהמצאה. נמנע המעביד מעשות כן - תהיה ההמצאה שייכת לעובד.

5.3 פניה לרשם לשם בירור מחלוקות

לעתים, תתעורר השאלה האם ההמצאה פותחה עקב השירות ובזמן השירות. על מנת לברר את המחלוקת, רשאים הן המעביד והן העובד לפנות לרשם הפטנטים על מנת שיכריע בסוגיה. את הבקשה יש להגיש בכתב, תוך צירוף ראיות התומכות בה. כמו כן, על מנת להגיש בקשה בדרך זו יש לשלם אגרה.

המשיב לבקשה (העובד או המעביד) רשאי להגיש בתוך חודשיים כתב תשובה וראיות לביסוס עמדתו בתוך חודשיים ממועד קבלת הבקשה.

על הצדדים להגיש את כל טענותיהם וראיותיהם במועד הגשת הבקשה. צירוף טענות וראיות חדשות במועד מאוחר יותר יתאפשר רק באישור רשם הפטנטים.

רשם הפטנטים יקבע בשלב זה מועד לדיון, ויודיע עליו לצדדים לפחות חודש מראש. מן הדיון ניתן להעדר רק בהתקיים "טעמים סבירים" להעדרות. רשם הפטנטים הוא הקובע "טעמים סבירים" מהם.

לאחר הדיון, יקבע רשם הפטנטים מיהו בעל הזכויות בהמצאה.

5.4 ערר

הצד שהפסיד בהליך יהיה רשאי להגיש ערעור בזכות על החלטת הרשם לבית המשפט המחוזי, תוך תקופה של 60 ימים ממועד קבלת החלטת רשם הפטנטים.

6. רישום אמצאה בשירות

עובדת היותה של המצאה המצאת שירות תירשם, בהתאם לתקנה 199 לתקנות הפטנטים (נוהלי הלישכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח-1968, במסגרת פנקס המצאות השירות, תוך ציון שם המחקר, שם החוקר, תיאור תמציתי של המחקר, תאריך סיום המחקר ותאריך רישום ההמצאה בפנקס הפטנטים.

7. זכות העובד לקבל תמורה בעד המצאת שירות

עובד שפיתח המצאה במהלך שירותו זכאי לתמורה סבירה עבור פיתוח זה. את התמורה ניתן לקבוע בהסכם מפורש בכתב. בהעדר הסכם כזה, רשאי העובד לפנות לועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, על מנת שהועדה תקבע את התמורה ותנאיה.

הועדה, אשר תמונה בידי שר המשפטים, תורכב משופט ביהמ"ש לעליון, שיכהן כיו"ר הועדה, רשם הפטנטים וחבר נוסף מחבר המורים של המל"ג.

הועדה תקבע את התמורה המגיעה לעובד בעל ויתור על זכויותיו בהמצאה, בהתאם לפרמטרים הבאים:

א. טיב התפקיד בו הועסק העובד.
ב. טיב הקשר בין ההמצאה לעבודת העובד.
ג. יוזמתו של העובד בהמצאה.
ד. אפשרויות הניצול של ההמצאה וניצולה למעשה.
ה. הוצאות סבירות בנסיבות העניין שהוציא העובד להשגת הגנה על ההמצאה בישראל.

כמו כן, תתחשב הועדה בתנאי העסקתו של העובד.

במידה והמעביד או העובד מאמין שההחלטתה שהתקבלה בועדה מקפחת אותו, רשאי לבקשה לדון מחדש, ובלבד שהצביע על שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטות הועדה המקוריות.




השימוש באתרי משרד ניוטון חיפוש פטנטים בע"מ משמעו הסכמה לתנאי השימוש באתרים, שהחשובים שבהם הינם כי כל האמור באתרים אלה אינו מהווה תחליף לייעוץ או לייצוג משפטי, וכי המשרד לא יהיה אחראי לכל נזק שיגרם כתוצאה משימוש באתרים. לקריאת תנאי השימוש במלואם...