פטנטים, אתר הבית של היזמים בישראל
 
 
 

כתובתנו: רח' בית הבד 2, הוד השרון
טלפון: 1-700-500-110

 

 


 
סימני מסחר| כשרות לרישום| סימני מסחר תלת ממדיים
שירה מרקוביץ, משרד עו"ד אפלפלד זר פישר 14/04/2008 09:46:10

בית המשפט העליון: סימני מסחר תלת ממדיים כשרים לרישום בישראל


 


בהחלטה שניתנה לאחרונה, הכריע בית המשפט העליון במחלוקת בקהילייה המשפטית וקבע שניתן לרשום סימן מסחר תלת מימדי בישראל, וכן את התנאים לכך.


 


ב-19.11.03 בית-המשפט המחוזי בתל-אביב פסק כנגד תובענה שהוגשה ע"י August Strock KG  ו-Storck Service GMBH (להלן- המערערות), המייצרות ומשווקות את הממתק טופיפי, כנגד אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ וחגית מוסאיוף (להלן- המשיבות), הייבואניות והמשווקות של הממתק שוקודנס. התובענה הוגשה בשל הפרת סימן מסחר רשום ועשיית עושר ולא במשפט.


 


בית-המשפט המחוזי קבע כי לא הייתה הפרת סימן מסחר רשום, היות ואין המדובר בסימן תלת-ממדי אלא דו-ממדי, אשר אינו מגן על צורתו של ממתק טופיפי אלא על הצורה הגרפית שמופיעה בנסח הרישום. עוד קבע ביהמ"ש, שעצם העובדה שפק´ סימני מסחר מאפשרת רישום סימני מסחר תלת ממדיים, איננה מעניקה לצורת המוצר כל כשירות להירשם כסימן מסחר.


 


המערערות הגישו ערעור על פסק הדין לביהמ"ש העליון.


 


פסק-הדין שניתן מפי כב´ השופט גרוניס (בהסכמת כב´ המשנה לנשיאה השופט ריבלין וכב´ השופט רובינשטיין) נסב סביב השאלה האם צורתו התלת-ממדית של מוצר כשירה להירשם כסימן מסחר ביחס לטובין מאותו הגדר של המוצר עצמו.


 


השופט גרוניס אזכר את תקנה 15(1) לתקנות סימני המסחר, הקובעת קריטריונים לרישום ואיננה כוללת ביניהן כל דרישה של רישום הערה בדבר היות הסימן תלת-ממדי. עם זאת, ציין השופט גרוניס, כי על אף היעדר דרישת הכתב, בשל שיקול מדיניות של הגברת הוודאות באשר למהות הסימן, ראוי כי רשם סימני המסחר יקפיד על הרישום האמור.


 


השופט גרוניס הסיק לאור התצלום והרישום המפורש, כי סימן המערערות נרשם כסימן תלת-ממדי המתייחס לצורתו התלת-ממדית של המוצר. יתרה מכך, ציין השופט שגם אם היה מדובר בסימן דו-ממדי המורכב מהצגה גרפית, לעיתים תתכן הפרת סימן זה ע"י שימוש תלת ממדי בצורה המוצגת בסימן.


 


השופט גרוניס הבדיל בין שני סוגים של סימני מסחר: בעלי אופי מבחין אינהרנטי, היינו, לסימן אופי מבחין מעצם טבעו, ובעלי אופי מבחין נרכש, היינו, בעקבות השימוש בו רכש הסימן משמעות משנית כך שהציבור מקשר בינו לבין טובין מסוים. בהמשך הוא מונה סוגים שונים של סימנים תלת-ממדיים אפשריים וקובע שהסימן נשוא התביעה משתייך לקבוצת הסימנים המורכבים מצורתו התלת-ממדית של המוצר או של אריזתו, הנרשמים ביחס טובין מאותו הגדר אליו משתייך המוצר עצמו, ובאופן פרטני, הסימן הנדון מורכב מצורת המוצר התלת-ממדית.


 


השופט גרוניס דן בחשיבותה של התחרות החופשית ועל הבעייתיות שבמתן הגנה מונופוליסטית על צורות בין אם הן פונקציונאליות (במקרה בו אין צורה אלטרנטיבית זמינה להשגת התוצאה הפונקציונאלית או שבחירה בצורה חלופית מייקרת באופן משמעותי את ייצור המוצר) ובין אם הן בעלות ערך אסתטי (אשר צפויות ליהנות מיתרון מסחרי על פני צורות אחרות). כאן מתעוררת בעיה נוספת לפיה קשה להכיר ביכולתה של צורה להיות בעלת אופי מבחין אינהרנטי כאשר  מטרותיה חורגות מאלו של דיני סימני המסחר. לשם חיזוק עמדתו, הצביע השופט גרוניס על שוני מהותי בין דיני הפטנטים והמדגמים לדיני סימני המסחר. המונופול שרוכש בעל פטנט או בעל מדגם הוא לתקופה מוגבלת. לעומת זאת, הגנה לסימן מסחר ניתנת להארכה מספר פעמים בלתי מוגבל ולמעשה להעניק לו מונופול נצחי. שוני זה מהווה תמריץ שלילי לבעלי מדגם ופטנט לרשום אותם כסימן מסחר לקראת תום תקופת ההגנה. מכאן הסיק השופט כי פרקטיקה זו מהווה למעשה "מסלול עוקף" לדיני המדגמים והפטנטים המפרה את האיזון בין הרצון לעודד פיתוח ויצירתיות לבין הרצון לאפשר תחרות חופשית.


 


לאחר סקירת משפט משווה בסוגיה בארה"ב ובקנדה, הגיע השופט גרוניס לכלל החלטה בעניין כשרות רישום סימן מסחר תלת-ממדי המורכב מצורת המוצר. ראשית, לפי פרשנותו, לשון הגדרת "סימן מסחר" בפקודה רחבה דיה כך שיכולה להתפרש, מחד גיסא, שצורתו התלת-ממדית של מוצר אינה כשרה לשמש כסימן מסחר ביחס למוצר עצמו, ומאידך גיסא, שהצורה יכולה לשמש כסימן לעניין הטובין עצמם. 


 


לאור שיקולי המדיניות שאוזכרו לעיל, יש לדידו לאמץ את הפרשנות הלשונית הראשונה לפיה אין מקום להכיר בכשרות רישום צורה תלת-ממדית של מוצר כסימן מסחר על פי החלופה של אופי מבחין אינהרנטי. מנגד, שיקולי המדיניות משתנים כאשר מדובר בחלופה של אופי מבחין נרכש- החשש מפני פגיעה בתחרות עודנו קיים, אך לצידו קיים אינטרס חזק לרישום צורת המוצר כסימן מסחר בכדי להגן על המוניטין.


 


השופט גרוניס גרס כי במקרים בהם יוכח בבירור שצורת המוצר משמשת בפועל לבידולו של המוצר, וכי הצורה אינה בעלת תפקיד אסתטי או פונקציונאלי ממשי- תהא הצורה כשרה לרישום כסימן מסחר. בנוסף, יתכן ושיקולי המדיניות ביחס לצורה תלת ממדית של מוצר יהיו רלוונטיים גם ביחס לצורה תלת ממדית של אריזתו. עם זאת, השאיר את השאלה בצריך עיון.


 


הוחלט על ביטול פסק-הדין שניתן ע"י בית המשפט המחוזי וההליך הוחזר אליו לשם הכרעה בעניין תוקפו של הסימן.


 


 


 


 



השימוש באתרי משרד ניוטון חיפוש פטנטים בע"מ משמעו הסכמה לתנאי השימוש באתרים, שהחשובים שבהם הינם כי כל האמור באתרים אלה אינו מהווה תחליף לייעוץ או לייצוג משפטי, וכי המשרד לא יהיה אחראי לכל נזק שיגרם כתוצאה משימוש באתרים. לקריאת תנאי השימוש במלואם...