קניין רוחני

עורכי הפטנטים – מיהם?

כללי

ע"פ סעיף 142 לחוק הפטנטים, על מנת שיהיה אדם רשאי להירשם כעורך פטנטים, עליו להיות תושב ישראל. כמו כן, עליו להיות בוגר מוסד מוכר (בארץ או בחו"ל) להשכלה גבוהה באחד המקצועות הבאים: הנדסה, כימיה, פיסיקה, ביולוגיה, רוקחות, מדעי המחשב. נוסף על כך, חובה עליו לעמוד בהתמחות של שנתיים לפחות במשרד עורך פטנטים העוסק במקצוע שלש שנים לפחות, או בלשכת רשם הפטנטים או במחלקת פטנטים של מפעל תעשייתי. תנאי נוסף הוא תשלום אגרה על פי חוק.

לבסוף, על מנת שיוכל אדם להיות מוכר כעורך פטנטים, עליו לעמוד בבחינות לקבלת רשיון עורך פטנטים. הבחינות מוסדרות בסעיף 143 לחוק הפטנטים, ודורשות הוכחת ידע בדיני הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בארץ ובארצות חוץ ובדינים אחרים השייכים לענין, הכל כפי שנקבע, ושליטה בשפה העברית ובעוד שפה אחת הדרושה לו לצורך עבודתו (בד"כ אנגלית), כפי שנקבע.

הבחינות

הבחינות מתחלקות לבחינות בע"פ ולבחינות בכתב.

הבחינות בע"פ הינן על הנושאים הבאים:

  • דיני פטנטים, מדגמים וסימני מסחר בישראל
  • זכויות יוצרים בישראל
  • דיני פטנטים, מדגמים וסימני מסחר בארצות תעשייתיות
  • דינים בינלאומיים בתחום הקניין הרוחני
  • דיני ראיות בפני הרשם

הבחינות בכתב כוללות בחינות בשפות, לרבות עריכת תרגומים, ובנוסף, בחינה בעריכת פטנט מעשית, הכוללת כתיבת פירוט המצאה (description), וניסוח תביעות (claims).

בנסיבות מסוימות, יוכלו מועמדים לקבל פטור מחלק מהבחינות. עורך פטנטים זר יוכל לקבל פטור מן הבחינה בדינים בינלאומיים. בוגר בית ספר תיכון או מוסד להשכלה גבוהה בארץ יוכל לקבל פטור מן הבחינה בעברית, ואילו בוגר תיכון או מוסד להשכלה גבוהה בחו"ל יוכל לקבל פטור מן הבחינה בשפה זרה. מתן הפטור מבוסס על הצגת הוכחה מטעם המועמד באשר לעמידתו בתנאים.

ההתמחות

תקופת ההתמחות המינימלית בעריכת פטנטים היא שנתיים. בסופה, יש להמציא אישור מהמאמן ובו פירוט סוג העבודה שבה הועסק המתמחה, שעות העבודה בשבוע וציון אם עבד עבודה נוספת. התמחות בלשכת הרשם אינה מחייבת אישור כאמור. בנסיבות מסוימות (נסיון קודם בחו"ל), ניתן לבקש קיצור תקופת ההתמחות.

תשלום אגרה

עורכי הפטנטים מחויבים בתשלום אגרה, על מנת להירשם בפנקס עורכי הפטנטים.

עורך פטנטים שלא שילם האגרה במשך שנה, ימחק שמו מהפנקס אם כי ניתן, לפי תקנה 144, לבקש החזרת השם לפנקס.

זכויות ייחודיות

חוק הפטנטים קובע בסעיף 154(א) כי לעורך פטנטים תהיה זכות יחודית לעסוק בישראל בשכר בבקשות לפטנטים, למדגמים ולסימני מסחר ובהכנת כל מסמך המוגש לרשם, ללשכה או לרשות ההגנה על קניני התעשיה במדינה אחרת, ולייצג ולטפל בכל הליך לפני הרשם או בלשכה.

יחד עם זאת, קובע אותו סעיף בסעיף קטן (ב) כי "סעיף זה אינו פוגע בזכותו של עורך דין או של עובד המדינה בתחום תפקידו לעשות את הפעולות האמורות."

היינו, למעשה, עורך דין מורשה לעשות כל פעולה אשר אותה רשאי לעשות עורך פטנטים. למותר לציין, כי אותו עורך דין להיות מצויד בידע הטכני הנדרש לשם כך.

ייצוג

עורך פטנטים רשאי לייצג צדדים בפני רשם הפטנטים. כן רשאי הוא לייצג, עפ"י סעיף 155 לחוק הפטנטים, גם בהליכים בבית משפט, וזאת בכל הנוגע לאמצאה או לפטנט ולא בנקודה משפטית, וכאשר עורך דינו של אותו צד נוכח במקום.

הליכים משמעתיים

חוק הפטנטים מסמיך את שר המשפטים למנות ועדת משמעת, אשר תדון בתלונות נגד עורכי – הפטנטים. עבירות משמעת של עורכי פטנטים הינן אחת מאלה: (1) הרשעה בעבירה פלילית שיש עמה קלון. (2) הרשאה להשתמש בשמו כעורך פטנטים למי שאינו עורך פטנטים. (3) גילוי חוסר יכולת, חוסר אחריות או רשלנות. (4) התנהגות בלתי הוגנת בעבודה מקצועית או בדרך שאינה הולמת את המקצוע. (5) הפרת כללי אתיקה מקצועית.

בסמכות ועדת המשמעת להטיל על עורך פטנטים את העונשים הבאים: התראה, נזיפה, קנס, איסור לעסוק במקצוע 5 שנים, מחיקת השם מהפנקס.