לעתים קרובות, אנו נשאלים על ידי יזמים, אשר בידם רעיון בעל אופי טכנולוגי, כיצד יוכלו להגן על עצמם בטרם הם פונים למשקיע או לשותף עסקי פוטנציאלי אחר, ולמנוע אבדן הרעיון או גניבתו.
ישנם שני מסלולים עיקריים להגנה על רעיון בעל אופי טכנולוגי: דרך אחת היא לרשום פטנט על הרעיון (ראה על מה ניתן לרשום פטנט?). הדרך השניה היא להחתים את הגורם אליו פונים על הסכם סודיות. מהי הדרך המועדפת?
ככלל, יתרונותיה של הגנת הפטנט על ההגנה אשר מעניק הסכם סודיות הם משמעותיים:
- הגנה כלפי כל העולם, לעומת הגנה כלפי גורם מסוים – משמעות הדבר היא שברגע שנרשם פטנט, הוא הופך לקנייו בעליו – ואף אדם במדינה בה נרשם הפטנט לא יכול לעשות בו שימוש. כמו כן, הסדרים בינלאומיים המקלים על רישום הפטנט בכל העולם (ראה רישום פטנטים והאופציה הבינלאומית) מאפשרים קבלת הגנה על הרעיון בכל העולם. מאידך, החתמת גורם כלשהו על הסכם סודיות מקנה הגנה בפני ניצול הרעיון על ידי אותו גורם. אם גורם אחר יעשה ברעיון שימוש, אפילו לאחר שאותו גורם עמו נחתם הסכם הסודיות גילה לו את הרעיון תוך הפרת ההסכם, אין כלפי אותו גורם הגנה.
- בהירות מושא ההגנה – רישום פטנט דורש גילוי מלא של הדרך ליישום הרעיון הטכנולוגי. גילוי זה מעניק הגנה רחבה על אותו יישום, ועל יישומים דומים אשר הוגדרו בתביעות. לפיכך – גם תביעות על סמך פטנט רשום הן קלות יותר, והמחלוקות המשפטיות מתמקדות בשאלה האם הופר הפטנט או לא. מאידך, תביעות על הפרת הסכם סודיות מחייבות הוכחה כי ההסכם מגן על הרעיון. ישנו קושי רב בהגדרה מדויקת של רעיון מוגן בהסכם סודיות.
- פטנט אינו דורש הסכמת הצד השני – רישום פטנט, בשונה מהסכם סודיות, הינו הליך חד-צדדי המתנהל מול רשם הפטנטים. מאידך, הסכם סודיות דורש הסכמת שני הצדדים. לרוע המזל, משקיעים וחברות רבות מסרבים לחתום על הסכמי סודיות כמדיניות. הסיבה העיקרית לכך היא חששם של אותם משקיעים / חברות כי הרעיון אשר עומד להיחשף בפניהם כבר נמצא בשלבי פיתוח אצלם. סירובו של משקיע לחתום על הסכם סודיות עשוי להעמיד אותך – היזם – בפני שוקת שבורה, בהעדר פטנט.
- פטנט הינו הגנה "מוערכת" יותר – משקיעים מייחסים חשיבות רבה לכך שטכנולוגיות יהיו מוגנות בפטנט. יזם המגיע למשקיע לאחר הגשת פטנט יוצר רושם רציני ומקצועי יותר. אמנם מימון הפטנט באופן עצמאי הינו קשה למרבית היזמים, אך היות ורישום פטנט בעולם מתבצע באופן הדרגתי, מצפים מרבית המשקיעים מיזמים רציניים שישאו לפחות את העלויות ההתחלתיות באופן עצמאי.
- קל יותר "לעקוף" הסכם סודיות – הסכם סודיות מותנה במידה רבה ברצונם הטוב של הצדדים (בד"כ המשקיע) לכבדו. לאחר גילוי הדברים, אין זה קשה "לעקוף" את ההסכם, וזאת בשל העובדה שההסכם מחייב רק את הצדדים שחתמו עליו. מאידך, קשה הרבה יותר "לעקוף" הגנת פטנט, וזאת משום שהיא חלה לא רק כלפי 2 צדדים, אלא מגינה על בעל הפטנט כלפי כל צד אחר.
אל מול יתרונותיה הברורים של הגנה הפטנט, ישנם מספר יתרונות לא מבוטלים גם להגנה על הטכנולוגיה באמצעות הסכם סודיות:
א. עלות נמוכה – בעוד שעלותו של רישום פטנט יחיד במרבית מדינות העולם עשויה להגיע לעשרות, ואף למאות אלפי דולרים (סכום אשר מעטים היזמים המסוגלים לעמוד בו לבדם), הרי עלותו של הכנת הסכם סודיות מסתכמת בכמה מאות שקלים.
ב. הגנה בלתי מוגבלת בזמן – בשונה מפטנט, אשר תוקפו מוגבל ל-20 שנים, ולאחר שאלה עוברות, נעשה השימוש בו לנחלת הכלל, סוד מסחרי איננו מוגבל בזמן. יחד עם זאת, חשוב לציין כי מרבית הטכנולוגיות מתיישנות כיום בקצב מהיר בהרבה מ- 20 שנים.
ג. ניתן להכין הסכם סודיות על כל דבר – על מנת לרשום פטנט, יש לעמוד בתנאי סף קשים (ראה על מה ניתן לרשום פטנט?). מאידך, ישנם רעיונות טובים אשר אינם ברי רישום כפטנט, אך בהחלט ניתן להגן עליהם בהסכם סודיות.
ד. ודאות משפטית – יש לזכור שמתן פטנט איננו מהווה הגנה מוחלטת, ופטנטים לא מעטים מסתברים כחסרי תוקף בדיעבד מסיבות שונות. לעומת זאת – הסכם סודיות מקנה הגנה חוזית, ולפיכך, לא ניתן לטעון להעדר תוקף ההסכם (מלבד טענות כי ההסכם מזויף – שהן נדירות מאוד).
ה. שמירת הסוד – הסוד נשמר בתוך החברה, ודרך היישום שלו איננה מתפרסמת ברבים. כאשר מוגשת בקשה לפטנט, יכול כל אדם לבצע את הפטנט, ועל בעליו להשקיע משאבים רבים באכיפתו.
סיכומם של דברים – מקום בו ניתן לרשום פטנט, הרי רצוי לרשום פטנט בטרם פניה למשקיע, ולא להסתפק בהסכם סודיות, המקנה לו הגנה חלשה. אמנם, ישנו שיקול תקציבי משמעותי להימנע מרישום פטנטים, אך מאידך – ניתן לחסוך באופן משמעותי בעלויות באמצעות הגשת בקשה לפטנט במדינה אחת בלבד, תוך שימוש ב"זכות הקדימה" המוענקת מכוח הגשת אותה בקשה, ואף הארכתה באמצעות הגשת בקשה בינלאומית (PCT). דרך נוספת לחסוף בעלויות היא באמצעות הגשת בקשה זמנית בארה"ב (Provisional).
