סגן רשם הפטנטים, הפוסק נח שלומוביץ, פסק כנגד חברת Solmaze, שביקשה להאריך את שלב הכניסה לשלב הלאומי של בקשת ה-PCT שהגישה, לאחר שבמועד הגשת הבקשה בישראל, חל עיכוב כתוצאה מטעותו של עורך פטנטים קוריאני, שהיה אמון על הגשת הבקשה מטעם החברה.

עורך הפטנטים הקוריאני, הגיש את הבקשה באיחור, משום שסבר בשגגה כי ישראל מעניקה, בדומה למדינות החברות באיחוד האירופי, הארכה של חודש נוסף למועד הכניסה לשלב הלאומי, מעבר ל- 30 החודשים המוענקים מתוקף אמנת ה-PCT , וזאת משום שישראל הינה בת חסות בריטית לשעבר וכן משתתפת בתחרויות ספורט ומוזיקה אירופאיות, כגון גביע אירופה בכדורסל ותחרות האירוויזיון.

אמנת ה- PCT מאפשרת למשרדי רשמי הפטנטים במדינות החברות בה להאריך כל מועד, בהינתן עילות מוצדקות, המוכרות בחוק המדינתי. עילה שכזו היא עילת ה- Due Care, הגורסת כי המבקש נקט כל אמצעי סביר להגשת הבקשה, מעבר לכל התרחשות שיכולה לעלות על דעת אדם סביר.

חברת Solmaze טענה ל- Due Care, משום שגרסה כי עצם הפקדת הבקשה בידי עורך פטנטים מוסמך, האמון על הגשת פטנטים, הינה נקיטת כל אמצעי סביר להגשת הבקשה. לטענת החברה, מרגע שהופקדה הבקשה בידי עורך הפטנטים, לא יכלה המבקשת לנקוט כל אמצעי נוסף להבטחת זכויותיה.

אולם, טעות של עורך-דין מייצג (או עורך פטנטים) אינה נחשבת כסיבה מספקת להארכת מועדים שבדין, שכן הארכה שכזו עשוייה לפגוע בצד הנגדי. הארכה כזו ניתנת לעיתים, רק כאשר הדבר אינו פוגע בצד הנגדי, שכן אם הטעות נושאת מחיר, על הצד הטועה לשאתו.

ניתן לומר, שהצד הנגדי בבקשת הארכת מועד כניסה לשלב הלאומי הוא הציבור כולו, שכן עם תום תקופת הזמן שהוקצתה למבקש, מכורח הגשת ה- PCT , עוברת ההמצאה לרשות הציבור וייתכן כי קיימים אנשים שרצו לעשות שימוש בפטנט עם פקיעתו.

יתרה מזאת, הפוסק פסק, שאי ידיעת הדין של המבקשת, אינו נכלל בעילת ה- Due Care, שכן ניתן היה לצפות מעורך הפטנטים לברר את סדרי הדין הנהוגים בישראל ולא להסתמך על חברותם של גופים ישראלים שונים באירגוני גג אירופאים.

אי לכך, דחה סגן רשם הפטנטים את בקשתה של חברת Solmaze ולא התיר את הארכת הכניסה לשלב הלאומי של ה- PCT והגשת הפטנט בישראל במסגרת זו.