למרות השמועות הקיימות בשוק הישראלי, במצב החוקי הקיים אין דרך להגן על רעיונות. הרעיון הוא תמיד השלב הראשון בדרך להגנה, אבל הוא אינו מספיק על מנת לקבל הגנה. הוגה הרעיון חייב להציג הִתְגַּלְּמוּת (embodiment) של הרעיון על מנת לזכות להפוך לממציא ולזכות בהגנה על המצאתו. האמת היא שלהרבה מאוד אנשים יש המון רעיונות מעולים, אך הרעיונות האלה לא הבשילו לכדי המצאה ולכן לא יקבלו את ההגנה המוענקת לבעל פטנט. אולם יש לשים לב שהִתְגַּלְּמוּת הפטנט אינה מחייבת מהממציא לבנות אב-טיפוס או לדעת את הפרטים הקטנים והמשניים בנוגע להמצאתו.
המיתוס שרעיון הוא בר הגנה נולד מהקונספט שמכונה "poor man´s copyright". על פי הקונספט הנ"ל אם שלחת לעצמך בדואר רשום את היצירה שלך, אז זכית להגנה על זכויות היוצרים. חשוב לציין שעל פי החוק זכות היוצרים נולדת עם היווצרותה של היצירה באופן אוטומטי. משלוח היצירה בדואר אינו נדרש על מנת לקבל זכויות יוצרים. אולם, משלוח היצירה יכול לסייע במקרים שנדרשת הוכחה לתאריך היצירה. אולם במקרה כזה עדיף להפקיד את היצירה אצל גורם שלישי ואובייקטיבי כגון משרד עו"ד או חברה שמתמחה בהפקדת יצירות.
אנשים ששמעו על קונספט ה-"poor man´s copyright" חשבו כי יהיה זה רק הגיוני שאפשר גם לשלוח בדואר רשום רעיונות ומייד לקבל הגנה על רעיונות אלו, בלי צורך בהוצאות הכרוכות ברישום פטנט.
אין דבר כזה.
לשלוח את הרעיון שלך בדואר רשום פשוט לא נותן לממציא שום הגנה או זכויות כלשהן. נהפוך הוא, שליחת הרעיון וקפיאה על השמרים עלול לשמש כראיה לנטישת הרעיון או לכך שהוא כלל אינו בתהליך להפוך להמצאה כשירת פטנט. יש לזכור שבדומה ל-poor" man´s copyright", לכל היותר יכולה המעטפה לשמש ראיה לכך שתוכן המעטפה היה בתאריך מסוים ברשות השולח ותו לא. בראיה כזו, כפי שציינתי, יש לנהוג בזהירות רבה. בישראל לא נהוגה שיטת "הראשון להמציא" (בשונה מארה"ב) ולכן ממילא ראיה זו לרוב לא תועיל במיוחד לממציא בנוגע לבקשות בארץ (וברוב העולם).
הוגה הרעיון שרוצה להגן על הרעיון יכול לעשות זאת, במידה מסוימת, על ידי הסכם סודיות (NDA). קיומו של ההסכם מאפשר להוגה הרעיון לתבוע את הצד השני במידה ולא שמר על סודיות הרעיון. בנוסף, הוגה הרעיון נקרע בין רצונו לפרט כמה שפחות בהסכם אודות הרעיון, שהרי הצד השני קורא את ההסכם לפני החתימה על ההסכם ובין הצורך לתאר את הרעיון בהסכם על מנת שניתן יהיה לאכוף את ההסכם.
אולם יש לזכור שלא קל לשכנע אדם או חברה לחתום על הסכם שכזה ורוב הגופים הרציניים, שאכן יכולים ורוצים לממן המצאות מעדיפים לחכות שלממציא תהיה בקשת פטנט שהוגשה, בין אם בקשת פטנט זמנית בארה"ב ובין אם בקשה מלאה במדינה כלשהי.
קיומה של בקשת פטנט, מכל סוג, מעידה על בשלות של ההמצאה ושל הממציא וכן על נכונותו ואמונתו בהמצאה. כמו כן, חברות רבות מסרבות לשמוע רעיונות שלא הוגשו כבקשות לפטנטים, בין היתר בגלל קיומם של נוכלים אשר מציעים הצעות מגוחכות לחברות ולאחר מכן תובעים את החברות על גניבת הרעיון ומקווים להרוויח בצורה זו.
לסיכום, חשוב מאוד לזכור שחוק הפטנטים בארץ והחוקים המקבילים ברוב העולם מאפשרים הגנה לממציא אך ורק במידה והגיש בקשה לפטנט ובקשתו קובלה ונרשמה. הגנה על רעיונות, שלא הבשילו לכדי המצאה כשירת פטנט, אינה אפשרית ולכל היותר ניתן להגן על הרעיון מפני חשיפה באמצעות חוזים – אך מרגע שנחשף הרעיון, הופך הוא לנחלת הכלל.
