בקשה לגילוי מסמכים במסגרת התנגדות לרישום פטנט

הפוסק בענייני קניין רוחני, כב´ סגן רשם הפטנטים, מר נח שלו שלומוביץ, דן בעניין מחלוקת בסוגיית כשרות רישום פטנט (המבקשת Pfizer Products Inc., המתנגדת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ).

המתנגדת פנתה לרשם בבקשה לגילוי מסמכים הנוגעים לניסויים שהוזכרו בתצהיר שהוגש ע"י המבקשת, אך נתקלה בסירוב.

הפוסק נדרש להכריע בסוגיה פרוצדוראלית הנוגעת למועד בקשת גילוי המסמכים.

נפסק כי לא ניתן להיענות לבקשת ההתנגדות.

תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי ניתן לדרוש גילוי מסמכים הנוגעים לעניין מסוים מהצד שכנגד. עם זאת, היות והליך גילוי ועיון במסמכים נועד להיות הליך מקדמי, אין להקיש ממנו לשלב ההוכחות. נוסף על כך, ציין הפוסק כי גם תקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי המעניקה אפשרות לעיין במסמכים ספציפיים , לא תוכל לסייע למתנגדת. ראשית כל, אין התקנה באה להחליף את תקנה 112 ושנית, בקשת המתנגדת לא התייחסה למסמכים ספציפיים אלא למסמכים כלשהם שאינם מוזכרים מפורשות בתצהיר.

לאחר דיון בהיבט הפרוצדוראלי של הסוגיה, ציין הפוסק כי שאלת קיומה של התקדמות המצאתית היא שאלה אובייקטיבית הנבחנת ביחס לבעל המקצוע הממוצע והידע שעמד לרשותו במועד הגשת הבקשה. לפיכך, לו רק היתה מציגה המתנגדת ראיה אשר יש בה כדי להטיל ספק בהתקדמות ההמצאתית שבהמצאה, היה עובר נטל הבאת הראיה למבקשת. משלא סיפקה המתנגדת ראיות שיכלה לספקן בכוחות עצמה- אין כל הצדקה לדרוש מהמבקשת לחשוף מסמכים. יתרה מכך, חסרונם של מסמכים המשמשים בהליך הוכחת מידת ההתקדמות ההמצאתית שבבקשה דווקא פועל לטובת המתנגדת.

הפוסק קבע כי מכיוון שהמתנגדת לא עמדה בכללי הפרוצדורה הנדרשים לגילוי מסמכים ואף לא הראתה סיבה ממשית לסטייה מהכללים הללו, יש לדחות את הבקשה.