אנשים רבים סבורים כי המונח "פטנט בינלאומי" מתייחס לרישומו של פטנט בבת אחת במספר גדול של מדינות ובאופן גלובאלי. מדובר היה באפשרות מצוינת לו באמת היתה קיימת. ואולם, אי אפשר לרשום פטנט כלל עולמי או בינלאומי באמצעות בקשה אחת, שכן כל מדינה אחראית על רישומי והגנת הפטנטים בתחומיה. המשמעות היא שבכל מקרה יהיה צורך להגיש בקשות לאומיות לפטנטים באופן פרטני בכל מדינה. יחד עם זאת, ניתן להגיש בקשה בינלאומית לפטנט המאופיינת במספר יתרונות שאותם יש לשקול בהתאם לצרכים, המטרות ומצבו של המפתח, על אף שגם היא כאמור אינה עומדת בגדר רישום בינלאומי.
אמנת PCT
חשוב לדעת כי אכן קיים חוק פטנטים כלשהו בעל הסכמה בינלאומית, אשר מקורו באמנת PCT (patent cooperation treaty) משנת 1970. על אמנה זו חתומות רוב המדינות בעולם והיא מהווה חלק מהמאמנות של ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO). בהתאם לסעיפי האמנה מתבצעת בחינה של בקשה לרישום פטנט, ולאחריה יוצא דין וחשבון מטעם רשות החיפוש הבינלאומית (ISA). בחינה זו מהווה חוות דעת מקדמית הנוגעת להמצאה, ותוצאותיה מתפרסמות בכלים ציבוריים בעוד הממציא יכול להגיב עליהן בפרק זמן מסוים.
הרציונל שמאחורי בקשה בינלאומית
בעיקרון, מי שרוצה לרשום פטנט במספר מדינות יכול לעשות זאת על ידי הגשה נפרדת ופרטנית של בקשות, או לפנות תחילה בבקשה בינלאומית. כאמור, הבחירה בדרך זו או אחרת תלויה במספר שיקולים ונסיבות, אך לבקשה הבינלאומית יש מספר יתרונות מרכזיים:
ניתן לבצע החלטה ברורה ומדויקת יותר לגבי ההוצאות לפני שפונים למספר מדינות, לאור הדו"ח שמפיקים נציגי הארגון. ההוצאות שכרוכות בבקשות נפרדות לפטנט במספר מדינות נדחות לתקופת מה, בעוד הבקשה הבינלאומית נבחנת באופן ראשוני על ידי בוחני פטנטים של WIPO. דחיית ולעיתים הקטנת ההוצאות שכרוכות בפנייה לעורכי פטנטים במדינות היעד.
כיצד מגישים בקשה בינלאומית
כאמור, ישנן לא מעט מדינות החתומות על אמנת PCT, וביניהן גם ישראל, כך שניתן להגיש בקשות מעין אלו במשרדי פטנטים מקומיים או במשרד הבינלאומי ששוכן בז'נבה. הבדיקה מטעם רשות החיפוש הבינלאומית אינה מהווה אישור שמספק הגנה משפטית במדינות השונות, אלא עומדת יותר כבחינה מקדמית, אך למרות זאת על הבקשה להיות ערוכה באופן מלא ומקצועי מטעם ע"ד פטנטים בעל ידע בתחום הרלוונטי. כמו כן, חשוב לדעת כי יש לשלם אגרות שונות בעת הגשת הבקשה, אשר מצטרפות להוצאות הכרוכות בהכנתה ומגיעות לכדי סכומים בלתי מבוטלים.
דו"ח ISA
כאמור, לאחר הגשת הבקשה תחל בחינה מטעם רשות החיפוש הבינלאומית, שעוסקת ביישומים תעשייתיים, החדשנות וההתקדמות המגולמות בהמצאה. במרבית המקרים, לאחר כשנה וארבעה חודשים ייצא הדו"ח מטעמה, וכעבור כחודשיים נוספים תתפרסם הבקשה לעיון הציבור הרחב. ייתכן שהדו"ח יקבע כי ההמצאה אכן ראויה להירשם כפטנט וייתכן שלא, אך בכל מקרה מבקש הבקשה יכול להעביר התייחסות לדו"ח הכוללת טענות, בקשה לבחינה חוזרת או שינויים בבקשה הראשונית. לבסוף, יש לציין כי אישור או דחייה של
בקשת הפטנט הבינלאומית אינם מעידים בהכרח כי הוא אכן יידחה או יאושר במדינה מסוימת שאליה תוגש בקשה לרישום לאומי.
