בית המשפט העליון בקנדה קבע כי פטנט של חברת GlaxoSmithKline, המפתחת תרופות למלחמה במחלת האיידס, הינו תקף על אף שהחברה לא הראתה ראיות חד-משמעיות לאפקטיביות הפטנט.
בעקבות ההחלטה, צפויים הדיונים על הפיצוי הצפוי, כאשר ההערכה היא כי החברה תזכה לפיצויים של כ- $200 מיליון.
טענתן של הנתבעות היו כי כשהגישה GlaxoSmithKline את בקשת הפטנט, לא הראתה ראיה חד-משמעית לאפקטיביות התרופה.
בית המשפט העליון הקנדי פסק כי אף על פי שהראיות לא היו חד-משמעיות, ניתן היה לשער השערה מושכלת כי הפטנט הינו יעיל, וכי התועלת לציבור הצומחת מגילוי מוקדם של מידע, גובר על הצורך לחכות עד שתהיה הוכחה חד-משמעית בדבר יעילות הפטנט.
עוד קבע בית המשפט כי הגילוי שביצעה החברה בבקשת הפטנט היה מספיק לשם קבלת הפטנט.
בפסק דינו, התבסס בית המשפט על הדוקטרינה של ה"ניבוי המושכל".
לדוקטרינה זו שלושה ענפים:
- ראשית, למבקש הפטנט צריך להיות בסיס מושכל לביצוע הנחה על פיה הפטנט מועיל.
- שנית, הנחתו של מבקש הפטנט כי הפטנט הינו מועיל חייבת להיתמך בהנמקה מושכלת בעלת בסיס עיוני משמעותי.
- שלישית, מידת הגילוי בבקשה צריכה להיות מספיקה.
