סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999 מגדיר "סוד מסחרי כ:
"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
סעיף 6(א) לאותו חוק קובע כי "לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר". גזל סוד מסחרי מוגדר בסעיף 6(ב) לאותו חוק כ:
"(1) נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל; לענין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו;
(2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;"
הגנת הסוד המסחרי משמשת לעתים קרובות כחלופה להגנת הפטנט. הדוגמא המפורסמת ביותר היא של חברת "קוקה קולה". הנוסחה לייצור משקה ה"קוקה קולה" היא סוד מסחרי. היתרון הגדול בהגנת הסוד המסחרי הוא שהיא איננה מוגבלת בזמן. כמו כן, ההגנה קיימת מדעיקרה, ואינה דורשת השקעת משאבים כספיים משמעותיים, בדומה לרישום פטנט. חסרונותיה הגדולים הם שלושה:
ראשית, היקפה של הגנת הסוד המסחרי מוגבל. סעיף 6(ב)(2) דורש קשר של חובה חוזית או חובת אמון בין הצדדים על מנת להעניק הגנה לסוד המסחרי. סעיף 6(ב)(1) מתייחס לנטילת הסוד או השימוש בו. מכאן – שהגנת הסוד המסחרי טובה לבעל הסוד במצבים בהם מתקיים קשר כלשהו בין בעל הסוד לבין הנוטל/המפר. ההגנה לא תעמוד לבעל הסוד במרבית המצבים, שכן יישום שונה של רעיון דומה עשוי להיות מוגן בפטנט – אך לא יהיה מוגן בסוד מסחרי. כך, למשל, כאשר מדובר באלגוריתם של תוכנה – גם אם קוד המקור הוא סודי, לעתים קרובות, משמעותה העיקרי של התוכנה הוא בקונספט החדשני שהיא מייצגת, ולא דווקא במימושו הטכני. מימוש טכני אחר (למשל, באמצעות שפת תכנות שונה) לא יהווה הפרה של הסוד המסחרי.
שנית, הגנת הסוד המסחרי מותנית בסודיות. אם ייחשף הסוד בדרך כלשהי, תקום עילת תביעה לבעל הסוד כנגד חושף הסוד, אך לא כנגד צדדים שלישיים – ומרגע זה ואילך, לא תהיה עוד הגנה.
שלישית, קיים קושי רב להוכיח כי מידע מסוים הינו בגדר סוד מסחרי. לפיכך, מומלץ לנקוט במדיניות של החתמת העובדים על הסכמי סודיות, המגדירים את המידע אליו הם נחשפים כסוד מסחרי, תוך איזכור סוגי המידע הטיפוסיים אליו עתידים העובדים להיחשף. חתימתם של העובדים על הסכם הסודיות מהווה הסכמה להגדרה זו.
נובע מכל אלה, שהגנת הסודיות המסחרית תהיה טובה בעיקר לאותם מקרים בהם עובד עוזב את מקום עבודתו, מקים חברה מתחרה המייצרת מוצר דומה עד מאוד. במקרים אלה, יוכל המעסיק הראשון להסתמך על העילה של הפרת סוד מסחרי.
