לצד השתכללות האמצעים הטכנולוגיים, צמיחת תוכנות כ"נאפסטר" זכרונה לברכה, ו"קאזה" המלכה החדשה, והגידול הנלווה לתופעה זו בהפרת זכויות יוצרים, הרי שהמגמה המאפיינת את המערכת המשפטית הבינלאומית בשנים האחרונות הינה הפוכה, היינו הרחבת זכויותיהם של בעלי קניין רוחני, בד בבד עם התחזקות האכיפה.
בפסק דין חדש, אשר ניתן לפני כחודש באחד מבתי המשפט לערעורים הפדראליים בארה"ב, פסעה המערכת השיפוטית האמריקנית פסע נוסף בכיוון זה. בית המשפט הרחיב הרחבה נוספת את הגנת סימני המסחר, בקובעו כי בשיבוצם של מלים המוגנות בסימן מסחרי ב- Meta Tags, יש משום הפרת הסימן המסחרי.
לרוע המזל, אנו סבורים, כי דווקא נסיבות פסק הדין בעניין Larry Garcia Vs. Horphag esearch Ltd., אשר מצביעות, לדעתנו, באופן חד-משמעי על הפרת סימנה המסחרי של Horphag על ידי Garcia, בלא כל צורך להידרש לשאלה האם Meta Tags מהווים הפרה, הביאו לפסק דין יומרני מדי, המרחיב שלא לצורך את הגנת סימני המסחר גם למקרים בהם כלל לא ראוי כי תקום למחזיק בסימן מסחרי הגנה.
אך ראשון ראשון אחרון אחרון וראשון הוא הרקע.
חברת Horphag esearch Ltd. (להלן: "Horphag"), מחזיקת הסימן המסחרי Pycnogenol, הגישה תביעה כנגד Larry Garcia (להלן: "Garcia"), בעליו של האתר healthierlife.com. האתר של מר Garcia מוכר מוצרים שונים המיועדים להפוך את חייהם של לקוחותיו לבריאים יותר. בין השאר, מוכר מר Garcia את Pycnogenol, מוצרה של התובעת, ואף מוצר מתחרה בשם Masquelier, אשר הוצג באתר כ- "Pycnogenol הצרפתי המקורי".
בנוסף לשימוש בו נעשה בסימן המסחרי באתר, הציב Garcia את המילה Pycnogenol ב- Meta Tags של האתר, על מנת שגולשים המשתמשים במנועי חיפוש ומקישים את המילה Pycnogenol יגיעו לאתר שלו. Meta Tags הינם חלקים סמויים באתרי אינטרנט המסייעים למנועי חיפוש דוגמת Google להגיע לאתרים הקרובים ביותר לנושא החיפוש אשר הוגדר על ידי משתמשים.
בתביעתה, טענה Horphag כנגד Garcia, להפרת סימן מסחרי, דילול סימן מסחרי, שימוש שלא כדין בכינויי מקור, ותחרות בלתי הוגנת. בית המשפט המחוזי פסק לחובתו של Garcia הן בעילה של הפרת הסימן המסחרי, והן בעילה של דילול הסימן המסחרי. על קביעות אלה של בית המשפט, ערער Garcia.
בעוד שבית המשפט לערעורים קיבל את ערעורו של Garcia בנוגע לדילול סימן המסחר, מטעמים של הוכחה, התמקד הדיון בבית המשפט בעילת ההפרה.
חוק סימני המסחר הפדראלי קובע כי תכליתו של סימן מסחרי הינו לאפשר לבעליו ליהנות מן המוניטין הטוב של המוצר, ולהקל על הצרכנים לזהות את המוצר. על מנת להוכיח הפרה של סימן מסחרי, יש להוכיח כי הנתבע עושה שימוש בסימן המסחרי על מנת להציג את המוצר המתחרה באופן הדומה עד כדי להטעות למוצר המוגן.
Garcia הודה בבית המשפט בשימוש בסימן המסחרי המוגן הן באתר והן ב- Meta Tags. על כן, קבע בית המשפט, קמה לכאורה עוולה של הפרת סימן מסחרי.
החל משלב זה, ייחד בית המשפט את הדיון לשאלת השימוש ההוגן, ובחן האם קמה ל- Garcia הגנת שימוש הוגן בהתאם לחוק האמריקאי. שימוש הוגן מוגדר בחוק האמריקאי כאחד משני סוגים של שימוש:
האחד, שימוש בסימן המסחרי על מנת לתאר את המוצר המפר. שימוש זה יוכר כהוגן אך ורק אם לסימן המסחרי יש יותר ממשמעות אחת, כאשר הגנת הסימן המסחרי הינה על השימוש המשני, ואילו השימוש המפר, לכאורה, הינו במשמעות העיקרית של המוצר.
ננסה לבאר במשהו משמעותה של הגנה זו. הגנה זו מתייחסת לסימני מסחר שיש בהם אלמנט מתאר משמעותי. דוגמא טובה לכך היא הסימן המסחרי "דלק" של חברת דלק. הסימן המסחרי מגן על השימוש במילה דלק באופן שיטעה צרכנים לחשוב כי תחנה מסוימת שייכת לחברת דלק ולא לחברה אחרת. יחד עם זאת, הסימן לא יכול למנוע מתחנות דלק אחרות לעשות שימוש במילה המתאר את המוצר שלהן. כך, למשל, כל תחנת דלק יכולה לפרסם כי היא "מוכרת את הדלק הנקי בארץ", ולא תהיה בכך כל הפרה של הסימן המסחרי, שכן השימוש הוא במשמעות העיקרית של המילה, ולא במשמעות נשואת ההגנה.
הסוג השני של השימוש המוגן בחוק האמריקאי הינו שימוש בסימן המסחרי על מנת לתאר את המוצר אליו הוא מתייחס, וזאת גם אם המטרה הסופית היא לתאר את המוצר המתחרה. בפסק הדין קובע בית המשפט את העיקרון המנחה של הגנה זו – "מותר להשוות – אסור להטעות!".
כאשר אנו פורטים את הדברים לפרוטות, נדרש המשתמש בסימן המסחרי לעמוד בשלוש תנאים על מנת לזכות בהגנה זו:
- לא ניתן לתאר את המוצר באופן סביר ללא שימוש בסימן המסחרי.
- מותר להשתמש בסימן המסחרי רק ככל שהדבר נדרש כדי לזהות את המוצר.
- אין לעשות דבר שעלול להטעות או לזהות את המתחרה עם המוצר המקורי.
במקרה דנן, קובע בית המשפט כי מתקיים התנאי הראשון, וכי אין כל דרך לתאר מוצר המתחרה ל- Pycnogenol, בלא לנקוט בשמה של התרופה. יחד עם זאת, השימוש ב- Meta Tags הוא לחלוטין למעלה מן הנדרש, וחורג מן השימוש המינימלי, ולכן, לא עומד Garcia בתנאי השני. מלבד זאת, השימוש אשר עושה Garcia בסימן המסחרי הינו שימוש מטעה, ולכן גם לא עומד Garcia בתנאי השלישי, ומכאן שלא תקום לו הגנה.
לדעתנו, בכל הכבוד, הרחיק בית המשפט האמריקני לכת בקביעתו, היה עליו להסתפק בקביעה כי השימוש של Garcia הוא שימוש מטעה, שכן בכך שהציג את המוצר המתחרה כ- "Pycnogenol הצרפתי המקורי", אין ספק שהטעה חלק מהצרכנים, ולא היה כל צורך כי יקבע באופן כה מרחיק לכת כי שיבוץ מלים ב- Meta Tags מהווה הפרת סימן מסחר.
ראשית, אנו מסופקים אם שיבוץ מלים כאמור עומד בתנאי הסף של הפרת סימן מסחרי. כאמור, על מנת להוכיח הפרה יש להראות כי הנתבע עושה שימוש בסימן המסחרי על מנת להציג את המוצר המתחרה באופן הדומה עד כדי להטעות למוצר המוגן. Meta Tags אינם מציגים את המוצר המתחרה כלל וכלל, ובטח שלא באופן דומה עד כדי להטעות. כאמור, Meta Tags הינם אמצעי הסמוי מעין הגולש והמסייע למנועי חיפוש להגיע לאתרים, בהקישו מילות חיפוש מסוימות. על כן, אין בשיבוץ מילים המוגנות בסימן מסחרי ב- Meta Tags משום הפרת סימן מסחרי, אף לא לכאורה.
שנית, ולמעלה מן הנדרש, אף אם היינו מתייחסים לשיבוץ מלים ב- Meta Tags כהצגת מוצר מסוים באופן מטעה, היה בכך משום שימוש הוגן. כאמור, יש לעמוד בשלושה תנאים על מנת לזכות בהגנה. בהנחה כי התנאי הראשון מתקיים, והמדובר במוצרים שלא ניתן לתארם ללא שימוש בסימן המסחרי, הרי ששיבוץ מלים ב- Meta Tags עומד גם בשני התנאים האחרים.
באשר לתנאי השני, תמוהה בעיננו החלטת בית המשפט האמריקני. הרי ברור שלא ניתן לתאר את המוצר באופן סביר ללא שימוש בסימן המסחרי אם לא ניתן כלל למצוא את המוצר באינטרנט. זהו השימוש הבסיסי ביותר.
כמו כן, בשיבוץ סימן מסחרי ב- Meta Tags לא ניתן לראות אלמנט מטעה כלשהו, שכן ה- Meta Tags סמויים לחלוטין מעיני הגולש. מכאן, שמתקיים גם התנאי השלישי.
יתר על כן, אנו סבורים כי לקביעה כה גורפת כפי שקבע בית המשפט משמעויות החורגות מגדר המקרה הספציפי בו דן בית המשפט. ל- Meta Tags חשיבות גדולה ברשת האינטרנט. בזכותם, יכולים גולשים להגיע לאתרים המעניינים אותם. שיבוץ מלים המוגנות בסימני מסחר של מתחרים באתרי אינטרנט מאפשר למנועי חיפוש לתת תוצאות איכותיות יותר, וקרובות יותר לכוונת הגולש. שיבוץ כזה יוצר אינטרנט יעיל וטוב יותר.
מכל האמור לעיל, אנו סבורים כי בית המשפט האמריקני טעה בניתוח המשפטי שלו, ובשיבוץ מלים ב- Meta Tags אין כלל הפרת סימן מסחר, שכן Meta Tags סמויים מעין הגולש, ולפיכך, לא תעלה על הדעת הטעייתו. במקרה דנן, הטעה Garcia באופן בוטה באתר האינטרנט עצמו, באזור החשוף לכלל הגולשים, ולכן, לא היה בית המשפט כלל צריך להידרש לשאלת ההטעיה ב- Meta Tags.
על אף כל האמור לעיל, שיבוץ מלים המוגנות בסימן מסחרי ב- Meta Tags עשוי לעלות כדי עוולה של עשיית עושר ולא במשפט, ללא כל קשר לשאלה האם המוצרים המתחרים אשר את שמם מציבים ב- Meta Tags מוגנים בסימן מסחרי או לא, ווזאת משום שבשיבוץ כאמור עושה מתחרה שימוש במוניטין של אותם מוצרים על מנת לפרסם את מוצריה שלה. על מנת לעמוד בתנאי העילה של עשיית עושר, על התובע להוכיח כי השימוש במוניטין היה שלא כדין. מתי יהיה שימוש שכזה שלא כדין? למשל כאשר בגוף האתר מבצעת המתחרה הפרה של סימן מסחרי המגן על אותם מוצרים, כפי שעשה Garcia. מתי יהיה שימוש שכזה כדין, ולפיכך, מותר? למשל כאשר השימוש בסימן המסחרי של המוצר המוגן הינו שימוש הוגן.
