בהליך שדן בכשירותם לרישום של שני סימני מסחר, "פעם בשבוע" ו-"Once weekly", נקבע כי סימנים אלה אינם כשירים לרישום בשל היותם מתארים (Descriptive).

ההליך הנו הליך ערעור על החלטת בוחן סימני המסחר, אשר קבע כי הסימנים האמורים מתארים.

מבקשת הסימנים טענה כי מדובר בסימנים שאינם מתארים אלא לכל היותר מרמזים, שכן הם נוגעים למשטר המינון (בו יש לקחת תרופה מסוימת לטיפול באוסטיאפורוזיס) ולא לטובין עצמם.

עוד טענה מבקשת הסימנים כי הסימנים רכשו אופי מבחין בקרב הלקוחות הפוטנציאליים.

בהחלטתו של הפוסק בקניין רוחני נח שלו שמולביץ´ קבע האחרון כי:

"אני סבור כי החלטת בוחן סימני המסחר בדין יסודה. הביטויים ´פעם בשבוע´ או ´Once Weekly´ הם לטעמי מאותם הביטויים שמידת האופי התיאורי שלהם היא כה גבוהה עד אשר גם אם יוכח קיומו של אופי מבחין, הרי שלא יהיה ראוי לרשום אותם כסימני מסחר ולשלול בכך מהציבור הרחב או מאחרים העוסקים בתחום את האפשרות להשתמש בביטויים אלה".

לגופו של עניין, אף לא הוכח אופי מבחין.