חברת ווט-נפס בע"מ גברה על חברת אם. אן. די תל (2003) בע"מ ב"הליך תחרות" על פי סעיף 29 לפקודת סימני המסחר.

שתי בקשות מתחרות של חברת "ווט-נפס" לרישום סימן המסחר " Baby Darlings" ושל חברת "אם.אן.די" לרישום סימן המסחר " My Darling" הוגשו לרישום.

לאור זאת, הופעל הליך על פי סעיף 29 לפקודת סימני המסחר הקובע כי במקרים של בקשות דומות עד כדי להטעות, רשאי הרשם שלא לקבל את הבקשות עד שיגיעו להסכמה או להחליט לגבי איזו בקשה יימשכו ההליכים.

במקרה זה נקבע כי אכן הסימנים דומים עד כדי הטעיה על פי מבחני הדמיון: מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הלקוחות וסוג הסחורות ומבחן יתר נסיבות העניין ועל פי מבחני העזר:מבחן צינורות השיווק, מבחן ההיגיון והשכל הישר. נקבע כי אומנם קיימים הבדלים מינוריים אך נקבע כי הבדלים אלה נבלעים ברושם הכללי שעושים הסימנים.

לאור הדמיון בין הסימנים הופעלו שלושת המבחנים לקביעת עדיפות מבקש אחד על המבקש השני:

מועד הגשת הבקשות לרישום- נקבע כי אומנם מועד הגשת הבקשות אינו הקריטריון הקובע בהליך של בקשות מתחרות אולם בעניינו הזמן בו מקדימה ווט-נפס את אם.אן.די הינו רב ומשמעותי.
מידת השימוש שעשה כל צד בסימן המבוקש על ידיו- נקבע כי חברת אם.אן.די לא עשתה שימוש בסימנה מאז הגשתן לרישום בעוד חברת ווט-נפס הוכיחה כי עשתה שימוש בסימנה לאחר הגשת הבקשה לרישום.
תום ליבו של כל אחד מן הצדדים בבחירת הסימן המבוקש-ניסיונה של חברת אם.אן.די לרשום את הסימן "Baby Darlings" על שמה היה פסול ומיותר והוא נזקף לחובתה של חברת אם.אן. די. בנוסף, העדר ההסברים של חברת אם.אן. די לדמיון מעורר שאלות ותמיהות ומוביל למסקנה כי הדברים אינם מקריים.

בשל העובדה כי בכל המבחנים שהופעלו יצאה חברת ווט-נפס וידה על העליונה, נקבע כי הליכי הבחינה יימשכו לגבי הבקשה של ווט-נפס ואילו בקשת חברת אם.אן. די נדחתה.

באשר לסוגית כשרות הסימן ""Baby Darlings לרישום, נקבע כי במסגרת הליך "תחרות" בין סימנים, הרשם מוסמך להכריע גם בסוגיה זו. להבדיל מסימן אותו יש לפסול על הסף, במקרה כזה- צילום קטינים ללא הסכמת הוריהם בניגוד לסעיף 11(8) לפקודה- ניתן לבדוק זאת במסגרת הליכי הבחינה במחלקת סימני המסחר.