התנגדותה של יטבתה לרישום הסימן "אשל" אשר הוגשה על ידי תנובה, נדחתה על הסף. נקבע כי הכרעות בהליך תחרות לפי ס´ 29 יכולות לשמש מעשה בי-דין להליך התנגדות.
תנובה הגישה בקשה לרישום סימן מסחר בלתי מעוצב "אשל" וגברה בהליך תחרות על פי סעיף 29 לפקודת סימני המסחר על יטבתה. יטבתה בתגובה הגישה ערעור לבית המשפט העליון אשר דחה את הערעור. על רקע דחיית הערעור, הגישה תנובה בקשה לדחייה על סף של התנגדות יטבתה לרישום הסימן בטענה כי החלטת בית המשפט העליון מהווה מעשה בי- דין.
ככלל, הליך בקשות מתחרות על פי סעיף 29 לפקודה דן בעדיפות רלטיבית לרכישת הסימן ולא בכשירותם לרישום. טענות הקשורות לעצם כשירות הסימן לרישום יתבררו בהליך ההתנגדות. דא עקא, פעמים רבות נדרשים לשאלות הכשירות כבר בהליך התחרות ואין מנוס אלא להכריע בהם כבר במסגרת הליך זה. אז יש לבחון את הכשירות הרלטיבית של הסימנים המתחרים.
הליך התחרות על פי סעיף 29 הינו הליך דינמי בו הדין מתחשב גם בשינוי "מאזן הכוחות" בין הסימנים המתחרים תוך כדי ניהול ההליך זאת להבדיל מהליך ההתנגדות הנוקשה יותר.
במקרה דנן, עילות ההתנגדות של יטבתה מבוססות על הטענה כי הסימן "אשל" הוא גנרי, משולל אופי מבחין ואינו כשיר לרישום על פי סעיף 8(א) לפקודה. טענה זו נטענה, נדונה והוכרעה במסגרת הליך התחרות ועל כן מתקיים מעשה בי-דין המצדיק דחייה על הסף של התנגדות יטבתה.
התנגדות לרישום סימן מסחר מס´ 115880 "אשל"
