כשרות רישום סימן מסחר MISS NRG

המבקשת, אופנת אנרג´י, פנתה לרשם סימני המסחר בבקשה לרישום סימן מסחר במילים

MISS NRG. הסימן קובל לרישום תחת סייג לפיו עצם הרישום איננו טומן בחובו זכות שימוש ייחודית במילה MISS ובאותיות N,R,G בנפרד אלא בהרכב הסימן בלבד.

המתנגדות, חברת International Stars SA, בעלת סימן מסחר במילה ENERGIE וחברת Fronsac Investment SA, בעלת סימן מסחר במילים MISS SIXTY, הגישו הודעת התנגדות לרישום הסימן.

כבוד רשם הפטנטים, ד"ר מאיר נעם, דן בשאלה האם קיומו של דמיון בין סימנים שונים מהווה הטעיית ציבור לפיה הסימן המטעה איננו כשר לרישום.

במסגרת בחינת מאפייני הסימן המבוקש לרישום וסימני המתנגדות, פסק הרשם כי המתנגדות לא צלחו בהרמת נטל הוכחת טענותיהן העובדתיות כנגד הסימן המבוקש, ולכן קבע כי סימני המתנגדות אינם סימנים מוכרים היטב בישראל.

באשר לסוגיית הדמיון בין הסימנים, התייחס הרשם למבחני הדמיון המטעה שגובשו בפסיקה המכונים "המבחן המשולש" (הכולל את מבחני המראה והצליל, סוג הלקוחות וסוג הסחורות ויתר נסיבות העניין. עוד ציין הרשם שבמרוצת השנים,הפסיקה אימצה מבחני עזר נוספים כגון מבחן העין, מבחן החזות והפרטים המבחינים ועוד.

כבוד הרשם פסק ביחס למבחנים כי:

מבחן המראה והצליל- יש להשוות את הסימנים בשלמותם, היות והצרכן רואה את הסימן בשלמותו ולא את רכיביו הנפרדים. הרשם הסיק כי הרכיב המשותף אינו זהה לחלוטין ולכן איננו מצביע על דמיון בין הסימנים. במקרה הנדון, סימן המבוקשת מורכב משני רכיבים "צליליים"- MISS ו-NRG ומבחינת ה"מראה", הרכיב הדומיננטי של הסימן הוא M גדולה (בעוד שיתר האותיות קטנות) ואף העיצוב שונה ומשדר מסר נבדל מזה שמשדרות המתנגדות.

הרשם אף ציין כי בגדים הם מוצרים אשר רכישתם נעשית באופן ויזואלי. מכאן הסיק, כי לדמיון במראה חשיבות גבוהה יותר מזו של הדמיון הצלילי, שכאמור, אף הוא אינו קיים במקרה זה.

מבחן סוג הלקוחות וסוג הסחורות- נקבע כי מדובר במוצרים שאינם מתחרים היות ומוצרי המבקשת מיועדים לקהל הלקוחות הנשי ומוצרי המתנגדת International Stars SA – לקהל הגברי. באשר לטענת המתנגדות כי הן מוכרות מוצרי יוקרה ולכן יש להעניק לסוגיית ההטעיה משנה תוקף , טוען הרשם כי הקונים מתוחכמים מספיק בכדי לאתר את תווית המוצר טרם רכישתו. או אז, מתבטל מאליו כל חשש להטעייה. אין בסיס לחשש שמוצרי המתנגדות והמבקשת ידורו בכפיפה אחת באותה החנות היות והמתנגדות והמבקשת משתמשים בצינורות שיווק שונים.

מבחן יתר נסיבות העניין- כל אחת מהמתנגדות מהווה אישיות משפטית בפני עצמה ולכן אין ספק שהסימנים לא מעידים על בעלות משותפת אשר הציבור מסיק מקיומה של משפחת סימנים. לא ניתן לצפות מהצרכן הרגיל לקשר בין סימנים כפי שנדרש בעל המקצוע הממוצע בתחום הפטנטים. הרשם גורס כי הסיכוי שהצרכן הממוצע "יפרק" בראשו את הסימן המבוקש לשני הסימנים ה"מקוריים" קלוש למדי.

כתגובה לטענת המתנגדות כי המבקשת החלה להשתמש בסימן המבוקש לרישום רק לאחר הגשת הבקשה לרישום הסימן, קבע הרשם כי אף אם מבחינה עובדתית יש אמת בטענה, אין היא משנה את פני הדברים שכן שימוש בסימן בטרם הוא מוגש לרישום אינו תנאי לרישומו בישראל.

הוחלט על רישום הסימן המבוקש ודחיית ההתנגדות.