פרק א´ : פרשנות

1. הגדרות [תיקון: תש"ס]

בפקודה זו –

"סימן" – אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה;

"סימן מסחר" – סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם;

"סימן מסחר מוכר היטב" – סימן המוכר היטב בישראל בסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לענין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לענין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק.;

"סימן מסחר רשום" – סימן מסחר הרשום בפנקס סימני המסחר לפי הוראות פקודה זו;

"סימן שירות" – סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין השירות שהוא נותן;

"סימן מאשר" – סימן המיועד לשמש בידי אדם, שאינו מנהל עסק, לאישור מקורם של טובין פלונים שיש לו ענין בהם, מרכיביהם, דרכי ייצורם, איכותם או תכונה אחרת מתכונותיהם, או לאישור טיבו, איכותו או סוגו של שירות פלוני שיש לו ענין בו;

"סימן קיבוצי" – סימן מסחר או סימן שירות השייך לחברבני-אדם שיש לו ענין בטובין או בשירות שהסימן מיועד לציינם, וחברי החבר משתמשים, או מתכוונים להשתמש, באותו סימן לגבי הטובין או השירות;

"הפרה" – שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך –

(1) בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו, לענין טובין שלגביהם נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר;

(2) בסימן מסחר רשום, לשם פרסום טובין מסוג הטובין שלגביהם נרשם הסימן או לשם פרסום טובין מאותו הגדר;

(3) בסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, או בסימן הדומה לו עד בדי להטעות לענין טובין שלגביהם מוכר הסימן או לענין טובין מאותו הגדר;

(4) בסימן מסחר מוכר היטב, שהוא סימן מסחר רשום, או בסימן הדומה לו, לענין טובין שאינם מאותו הגדר, ובלבד שיש בשימוש זה כדי להצביע על קשר בין הטובין האמורים לבין בעל הסימן הרשום ובעל הסימן הרשום, עלול להיפגע כתוצאה משימוש כאמור.;

"מדינת האיגוד" – מדינה שהיא חברה באיגוד להגנת הקנין התעשייתי מכוח אמנת פריס בדבר הגנת הקנין התעשייתי 2, לרבות שטחי ארץ שהאמנה הוחלה עליהם מכוח סעיף 16 שני לאמנה.

"ארגון הסחר העולמי" – ארגון הסחר העולמי שהוקם בהסכם שנחתם במרקש ביום 15 באפריל 1994;

"מדינה חברה" – מדינת האיגוד או מדינה שהיא חברה בארגון הסחר העולמי;

"ציון גיאוגרפי" – ציון המזהה בישראל טובין כטובין שמקורם באזור גיאוגרפי מסוים שהוא מדינה חברה, אזור או חבל ארץ בה, אם ניתן לייחס תכונה מסוימת, מאפיין מסוים או מוניטין של הטובין, בעיקר לכך שמקורם באותו אזור גיאוגרפי;

2. תחולת הוראות על סימני שירות

הוראות פקודה זו החלות על סימני מסחר יחולו על סימני שירות, בשינויים המחוייבים לפי הענין, וכל מקום בפקודה זו שנאמר בו "סימן מסחר" – אף סימן שירות במשמע, ו"טובין" – אף שירות כמשמע, והוא כשאין הוראה אחרת לענין זה.

3. דין סימן מאשר וסימן קיבוצי

סימן מאשר וסימן קיבוצי דינם כדין סימן מסחר וסימן שירות, וכל מקום בפקודה זו שנאמר בו "סימן מסחר" או "סימן שירות", אף סימן מאשר וסימן קיבוצי במשמע;והכל בכפוף לאמור בסעיפים 14ו-15.

פרק ב´: פנקס סימני המסחר

4. הפנקס ותכנו

לענין פקודה זו יתנהל פנקס לרישום סימני מסחר (להלן – הפנקס); הרישום יהיה לפי פרטים אלה:

(1) שם בעל הסימן, מענו ומשלח ידו;

(2) הודעות על העברה או מתן רשות;

(3) ויתורים;

(4) תנאים והגבלות;

(5) כל פרט אחר שנקבע לענין סימני מסחר רשומים.

5. הרשם

שר המשפטים ימנה רשם סימני מסחר (להלן – הרשם) ובפיקוחו יתנהל הפנקס.

5א. הטלת תפקידים שיפוטיים וקבלת סמכויות [תיקון: תשס"א]

(א) השר רשאי להטיל על עובד המדינה שהוא עורך דין הכשיר להיות שופט מחוזי (להלן – פוסק בקנין רוחני), למלא כל תפקיד שיפוטי שעל הרשם למלא, או שהרשם מוסמך או רשאי לעשותו לפי הוראות פקודה זו, למעט הסמכות להתקין תקנות לפי סעיפים 42עד 45 ו-72, ואם יוטל התפקיד על סגן רשם הפטנטים יראו אותו, לצורך מילוי תפקידו זה, פוסק בקנין רוחני.

(ב) פוסק בקנין רוחני שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א) ימלא את התפקיד לפי הוראות פקודה זו ומוקנות לו, לשם מילוי תפקידו, הסמכויות הנתונות לרשם בפקודה זו.

(ג) כל פעולה שנעשתה כדין בידי פוסק בקנין רוחני, שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א), דינה – לענין פקודה זו, כדין פעולה שנעשתה בידי הרשם.

6. פומביות

(א) הפנקס יהיה פתוח לעיון הציבור בכל שעה נוחה, בהתאם לתקנות.

(ב) העתק מאושר של כל רישום יינתן לכל אדם לפי דרישתו תמורת האגרה שנקבעה.

פרק ג´ : כשרות לרישום

7. זכות ייחודית לסימן מסחר

אדם המבקש לו זכות ייחודית להשתמש בסימן פלוני כסימן מסחר רשאי לבקש רישום הסימן על פי הוראות פקודה זו.

8. סימנים כשרים לרישום

(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן – בעל אופי מבחין) .

(ב) הרשם או בית המשפט הכאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום.

9. הגבלה לצבעים מסויימים

סימן מסחר יכול שיוגבל, כולו או מקצתו, לצבע או לצבעים מוגדרים ; הרשם או בית המשפט, בבואם להחליט בדבר אפיו המבחין, יתחשבו בהגבלה זו; במידה שסימן מסחר רשום ללא הגבלת צבע יראו כאילו הוא רשום לכל הצבעים.

10. היקף הרישום

(א) סימן מסחר יירשם לגבי טובין מסויימים או סוגי טובין מסויימים.

(ב) בכל שאלה בדבר סיווג טובין יכריע הרשם, והחלטתו תהיה סופית.

11. סימנים שאינם כשרים לרישום [תיקון: תש"ס]

סימנים אלה אינם כשרים לרישום:

(1) סימן המרמז על קשר עם נשיא המדינה או עם ביתו או על חסותו של הנשיא, וסימן שניתן להסיק ממנו על קשר או חסות כאמור;

(2) דגלי המדינה ומוסדותיה או סמליהם, דגלי מדינות חוץ וארגונים בין-לאומיים וסמליהם, וכל סימן הדומה לאחד מהם;

(3) שלטי יוחסין רשמיים, אותות וחותמות רשמיים שמדינה נוהגת לציין בהם פיקוח או ערבות, וכל סימן הדומה להם, וכן סימן שניתן להסיק ממנו שבעלו נהנה מחסות ראש מדינה או ממשלה או שהוא מספק טובין או מעניק שירותים לראש מדינה או ממשלה, והכל אם לא הוכח לרשם כי בעל הסימן זכאי להשתמש באותו סימן;

(4) סימן שמופיע בו ביטוי מאלה – "פטנט", "נרשם פטנט", "על פי כתב ממלכתי", "רשום", "מידגם רשום", "זכות יוצרים", "חיקויו של זה – זיוף" -או ביטוי כיוצא באלה;

(5) סימן הפוגע או העלול לפגוע בתקנת הציבור או במוסר;

(6) סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר;

(6א) סימן הכולל ציון גיאוגרפי לענין טובין שמקורם אינו באזור הגיאוגרפי המצוין, אם יש בציון הגיאוגרפי כדי להטעות ביחס לאזור הגיאוגרפי האמיתי של מקור הטובין;

(6ב) סימן הכולל ציון גיאוגרפי נכון מילולית, אולם יש בו מצג שווא כאילו מקורם של הטובין באזור גאוגרפי אחר;

(7) סימן הזהה עם סמל בעל משמעות דתית בלבד, או הדומה לו;

(8) סימן שיש עליו תמונתו של אדם, זולת אם נתקבלה הסכמתו של הנוגע בדבר, ואם היא תמונתו של אדם שמת – ידרוש הרשם הסכמתם של שאיריו, זולת אם קיימים לדעתו טעמים סבירים שלא לעשות כן;

(9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום כפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין כסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;

(10) סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב)או 9;

(11) סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית או שם משפחה, אם אינו מוצג בדרך מיוחדת, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב)או 9.

(12) סימן המזהה יין או משקה אלכוהולי הכולל ציון גיאוגרפי, אם מקורו של היין או המשקה האלכוהולי אינו באותו אזור גיאוגרפי;

(13) סימן שהוא זהה או דומה עד כדי להטעות לסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, לענין טובין שלגביהם מוכר הסימן היטב או לגבי טובין מאותו הגדר;

(14) סימן שהוא זהה או דומה לסימן מסחר מוכר היטב שהוא סימן מסחר רשום, וזאת אף לגבי טובין שאינם מאותו הגדר, אם יש בסימן המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהם מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש בסימן המבוקש.;

12. סימן זהה עם שמו של אחר

הרשם רשאי לסרב לבקשת רישומו של סימן מסחר הזהה עם שמו של אדם אחר או של עסקו או הדומה לאותו שם, לרבות שם עסקו, או המכיל שם זהה או דומה כאמור, אם יש בסימן כדי להטעות את הציבור או לגרום התחרות בלתי הוגנת.

13. שם או תיאור של טובין

סימן המכיל גם שם או הגדר של טובין, רשאי הרשם לסרב לרשמו לגבי טובין אחרים, אולם הוא רשאי לרשמו כך אם בשימושו למעשה משתנה הסימן בהתאם לטובין שלהם הוא משמש, והמבקש הוסיף בבקשתו הערה על כך.

14. רישום סימן מאשר

(א) הרשם רשאי לרשום סימן מאשר, אם הוא שוכנע שיש ביכלתו של בעל הסימן לקיים את התכונות שאותו סימן מיועד לסמנן.

(ב) סימן מאשר ניתן לרישום אף אם אינו בעל אופי מבחין כנדרש לפי סעיף 8(א).

(ג) לא יועבר סימן מאשר אלא לאחר קבלת רשות לכך מן הרשם.

15. רישום סימן קיבוצי

(א) הרשם רשאי לרשום סימן קיבוצי אם שוכנע שהסימן מיועד לשימושם של חברי חבר-בני-אדם ושיש לחבר פיקוח על שימושם בסימן.

(ב) לכל ענין שבפקודה זו יראו את שימושם של חברי החבר בסימן קיבוצי כשימושו של החבר, ואין נפקא מינה אם החבר עצמו משתמש או מתכוון להשתמש בו.

(ג) לא יועבר סימן קיבוצי אלא לאחר קבלת רשות לכך מן הרשם.

16. רישום סימנים הרשומים בחוץ-לארץ [תיקון: תש"ס]

(א) על אף האמור בסעיפים 8עד 11 לא יסרב הרשם רישומו של סימן מסחר הרשום כסימן מסחר בארץ מוצאו, אלא באחת מאלה:

(1) רישום הסימן בישראל יפגע בזכויות שרכש בישראל אדם אחר;

(2) אין בסימן מידה כלשהי העושה אותו לבעל אופי מבחין; סימן מסחר לא ייפסל לרישום אם הוא שונה מסימן המסחר הרשום בארץ מוצאו בפרטים שאינם משנים את אופיו המבחין ואינם פוגעים בזיהוי הסימן הרשום בארץ מוצאו;

(3) הסימן מורכב אך ורק מאותיות או ציונים העשויים לשמש במסחר כדי לציין את סוג הטובין, איכותם, כמותם, מקום מוצאם, ייעודם, תקופת ייצורם או שוויים;

(4) הסימן שגור בשפת הדיבור או במנהגי המסחר ההגונים והמקובלים בישראל;

(5) הסימן נוגד את תקנת הציבור או המוסר;

(6) יש בסימן כדי להטעות את הציבור.

(ב) "ארץ מוצא", לענין סימן מסחר שמבקשים לרשמו על פי סעיף זה – מדינת האיגוד שבה יש למבקש מפעל תעשייתי או מסחרי פועל ורציני, ואם אין לו מפעל כזה בתחומי מדינה כאמור – מדינת האיגוד שבה מקום מושבו, ואם אין לו מקום מושב בתחומי מדינה כאמור – מדינת האיגוד שהוא אזרחה.

(ג) קיבל הרשם לרישום סימן שלא היה נרשם לולא הוראות סעיף קטן (א), יצויין הדבר בעת פרסום הבקשה ובפנקס.

פרק ד´ : הליכי רישום

17. בקשה

הטוען לבעלות על סימן מסחר שבשימושו או המיועד לשימושו ורוצה לרשום את הסימן, יגיש לרשם בקשה בכתב על כך בדרך שנקבעה.

18. סמכויות הרשם

בכפוף להוראות פקודה זו רשאי הרשם לדחות בקשה או לקבל אותה כמו שהיא או בתנאים, בתיקונים או בשינויים, או בהגבלות שימצא לנכון להטיל לגבי דרך השימוש או מקום השימוש או לגבי ענין אחר.

19. ערעור

דחה הרשם בקשה, תהא החלטתו נתונה לערעור לפני בית המשפט העליון.

20. טעויות ותיקונים

הרשם או בית המשפט העליון רשאים בכל עת לתקן טעות שבבקשה או שבנוגע אליה, בין לפני קיבולה ובין לאחריו, או להרשות למבקש לתקן אותה בתנאים שיראו מתאימים.

21. דרישת ויתור

(א) היה סימן מסחר מכיל דבר המקובל באותו מסחר או דבר שאינו בעל אופי מבחין מבחינה אחרת, וראו הרשם או בית המשפט העליון שאין בעל הסימן זכאי לשימוש ייחודי בדבר האמור או במקצתו, רשאים הם, בבואם להחליט אם יירשם הסימן או אם יישאר רשום בפנקס, לדרוש כתנאי לכך שבעל הסימן יוותר על הזכות לשימוש ייחודי באותו דבר או יוותר ויתור אחר הנחוץ לדעתם לשם קביעת זכויותיו לפי הרישום.

(ב) ויתור לפי סעיף זה לא יפגע אלא בזכויות בעל הסימן הנובעות מרישומו של הסימן, אך לא בשום זכות אחרת שלו.

22. ביטול בקשות

(א) לא מילא המבקש אחר דרישת הרשם תוך המועד שקבע ונתן הרשם למבקש הודעה בכתב בטופס שנקבע, ועברו שלושה חדשים מיום מתן אותה הודעה ולא מילא המבקש אחר הדרישה – רשאי הרשם לראות את הבקשה כבטלה.

(ב) הרשם רשאי להאריך את המועדים שנקבעו לפי סעיף זה אם נתבקש לעשות זאת בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות ואם נתן המבקש טעמים סבירים למתן הארכה.

23. פרסום

קובלה בקשה, בין כמו שהיא ובין בתנאים או בהגבלות, יפרסם הרשם, על חשבון המבקש, בהקדם האפשרי לאחר הקיבול ובדרך שנקבעה, את הבקשה כפי שקובלה ובנקיבת כל תנאי והגבלה שעל פיהם קובלה.

24. התנגדות [תיקון: תש"ס]

(א) תוך שלושה חדשים מיום הפרסום, או תוך זמן אחר שנקבע, רשאי כל אדם להגיש לרשם הודעה על התנגדותו לרישום הסימן.

(א1) ואלה עילות ההתנגדות לרישום סימן:

(1) קיימת סיבה ולפיה מוסמך הרשם לפי הוראות פקודה זו לסרב לבקשת הרישום;

(2) המתנגד טוען לבעלות על הסימן.;

(ב) הודעה כאמור תימסר בכתב בדרך שנקבעה, ויפורטו בה נימוקי ההתנגדות.

(ג) עותק של ההודעה ישלח הרשם למבקש.

(ד) המבקש ישלח לרשם, בדרך ובזמן שנקבעו, תשובה להתנגדות, המפרטת את הנימוקים שעליהם הוא מבסס את בקשתו.

(ה) לא שלח המבקש תשובה כאמור, יראו כאילו זנח את בקשתו.

(ו) שלח המבקש תשובה, יתן הרשם עותק ממנה למי שהודיע על התנגדותו, ישמע את בעלי הדין אם נדרש לכך, ישקול את הראיות ויחליט אם יש להרשות את הרישום, ובאילו תנאים.

25. ערעור

(א) החלטת הרשם לפי סעיף 24 (ו) תהיה נתונה לערעור לפני בית המשפט העליון.

(ב) ערעור לפי סעיף זה יוגש תוך שלושים יום מיום החלטת הרשם.

(ג) בערעור ישמע בית המשפט, אם נדרש לכך, את בעלי הדין ואת הרשם, ויתן פסק דין הקובע אם יש להרשות את הרישום ובאילו תנאים.

(ד) במשך שמיעת הערעור רשאי כל בעל דין להגיש בדרך שנקבעה, או ברשותו המיוחדת של בית המשפט, חומר נוסף לעיונו של בית המשפט.

(ה) לא יוכל המתנגד או הרשם להגיש נימוקי התנגדות נוספים על אלה שפירט המתנגד בהודעה על התנגדותו, אלא ברשות בית המשפט הדן בערעור; הוגשו נימוקים ברשות כאמור, רשאי המבקש, אם נתן הודעה בדרך שנקבעה, לבטל את בקשתו כלי שיחוייב בתשלום הוצאות המתנגד.

(ו) בית המשפט רשאי, לאחר ששמע את הרשם, להרשות שסימן המסחר שמבקשים רישומו ישונה כדרך שאינה פוגעת באופן ממשי בזהותו; סימן ששונה כך יפורסם בדרך שנקבעה בטרם יירשם.

26. רישום

הוגשה בקשה וקובלה, ועבר זמנה של הודעת התנגדות ולא היתה התנגדות, או היתה התנגדות והוחלט בה לטובת המבקש, ישלם המבקש את האגרה שנקבעה והרשם ירשום את סימן המסחר, זולת אם קובלה הבקשה בטעות או אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.

27. תאריך הרישום

התאריך שבו הוגשה הבקשה לרישום סימן מסחר יירשם כתאריך רישומו.

28. תעודת רישום

נרשם סימן מסחר, יתן הרשם למבקש תעודה על כך בטופס שנקבע.

29. בקשות מתחרות לסימנים זהים

הגישו אנשים שונים בקשות נפרדות להירשם כבעלי סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותם טובין או הגדר טובין, רשאי הרשם שלא לרשום אף אחד מהם עד שנקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה כאמור יעביר את הסכסוך לבית המשפט העליון.

30. שימוש מקביל

(א) ראה הרשם שהיה שימוש מקביל בתום לב, או שהיו נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות לדעתו רישומם של סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותם טובין או בתנאים ובהגבלות שיראה לנכון או בלעדיהם.

(ב) החלטת הרשם לפי סעיף קטן (א) תהיה נתונה לערעור לפני בית המשפט העליון; ערעור כאמור יוגש תוך שלושים יום מיום החלטת הרשם; בערעור יהיו לבית המשפט כל הסמכויות הנתונות בסעיף קטן (א) לרשם.

פרק ה´ : תוקף הרישום וחידושו

31. תקופת תקפו של רישום

תקפו של רישום סימן מסחר הוא שבע שנים מיום הגשת הבקשה לרישום, ולאחר מכן ניתן להאריך את תוקף הרישום על פי הוראות סעיפים 32עד 35.

32. חידוש רישום

על פי בקשת הבעל הרשום של סימן מסחר, שהוגשה בדרך שנקבעה ותוך הזמן שנקבע, יחדש הרשם את רישום סימן המסחר לארבע עשרה שנה מיום הפקיעה של הרישום המקורי או של חידושו האחרון (להלן – יום הפקיעה).

33. הודעת פקיעה

(א) לפני יום הפקיעה ישלח הרשם לבעל הרשום, במועד ובדרך שנקבעו, הודעה בדבר התאריך שבו יפקע הרישום ובדבר התנאים לענין תשלום אגרות וענינים אחרים, שבהם יחודש הרישום.

(ב) אם עד ששה חדשים לאחר יום הפקיעה לא שולמה האגרה, ימחוק הרשם את סימן המסחר, ואולם –

(1) אם שולמה האגרה תוך ששת החדשים האמורים, תיווסף לאגרה תוספת בשיעור שנקבע;

(2) רשאי הרשם, אם שוכנע שמן הצדק לעשות כן, להחזיר את הרישום לתקפו, בתנאים שיראה ולאחר תשלום האגרות שלא שולמו והאגרה הנוספת שנקבעה לענין זה.

34. סימן מסחר שלא חודש

סימן מסחר שנמחק מפני שלא שולמה אגרת חידוש, יראוהו בכל זאת, במשך שנה לאחר המחיקה, כאילו הוא סימן מסחר רשום לענין כל בקשה לרישום.

35. סייגים לחידוש

הוראות סעיף 34 לא יחולו אם שוכנע הרשם שנתקיים אחד מאלה:

(1) במשך שנתיים שקדמו למחיקת סימן המסחר לא היה בו שימוש עסקי בתום לב;

(2) השימוש בסימן המסחר שמבקשים רישומו אינו עלול לגרום הטעיה או ערבוביה בגלל שימוש קודם בסימן המסחר שנמחק.

פרק ו´ : שינויים וביטולים

36. שינוי ברישום לפי בקשת הבעל

(א) הרשם רשאי, לפי בקשת הבעל הרשום של סימן מסחר, שהוגשה בדרך שנקבעה –

(1) לתקן טעות בשמו או במענו;

(2) לרשום שינוי בשמו או במענו;

(3) למחוק טובין או סוגי טובין מאלה שלגביהם נרשם סימן המסחר;

(4) לרשום לגבי סימן המסחר ויתור או תזכורת שאינה מרחיבה בשום פנים את הזכויות הנובעות מרישומו הקיים;

(5) לבטל רישומו של סימן המסחר בפנקס.

(ב) החלטת הרשם לפי סעיף קטן (א) תהיה נתונה לערעור לפני בית המשפט העליון.

37. שינוי בסימן לפי בקשת הבעל

(א) הבעל הרשום של סימן מסחר רשאי לבקש מהרשם, בדרך שנקבעה, רשות להוסיף על סימן המסחר או לשנותו, באופן שלא תהיה פגיעה ממשית בזהותו.

(ב) הרשם רשאי לסרב מתן רשות כאמור או לתת אותה בתנאים ובהגבלות כפי שימצא לנכון; סירוב או רשות מותנית או מוגבלת כאמור יהיו נתונים לערעור לפני בית המשפט העליון.

(ג) ניתנה רשות כאמור, יפורסם סימן המסחר, כפי ששונה, בדרך שנקבעה.

38. תיקון הפנקס

(א) בכפוף להוראות פקודה זו, מי שנפגע על ידי שתרשומת פלונית לא נרשמה בפנקס או נשמטה ממנו, או נרשמה בו בלי סיבה מספקת, או נשארה בו שלא כדין, או חלו בה טעות או פגם, רשאי להגיש בקשת תיקון, בדרך שנקבעה, לבית המשפט העליון, או תחילה לרשם, לפי בחירת המבקש.

(ב) הרשם רשאי, בכל שלב של ההליכים, להפנות את הבקשה לבית המשפט העליון; ורשאי הוא, לאחר שמיעת בעלי הדין, להחליט בענין שביניהם בכפוף לערעור לפני בית המשפט העליון.

(ג) בית המשפט רשאי, בכל הליך לפי סעיף זה, לפסוק בכל שאלה שנחוץ או רצוי לפסוק בה לענין תיקון הפנקס.

(ד) היתה תרמית ברישומו או בהעברתו של סימן רשום, רשאי הרשם עצמו להגיש בקשה לבית המשפט לפי הוראות סעיף זה.

39. מחיקת סימן [תיקון: תש"ס]

(א) בקשה לפי סעיף 38 למחיקת סימן מסחר מהפנקס, מחמת שהסימן אינו כשר לרישום לפי סעיפים 7עד 11 לפקודה, או מחמת שרישום הסימן יוצר התחרות בלתי הוגנת לגבי זכויותיו של המבקש בישראל, תוגש תוך חמש שנים מיום מתן תעודת הרישום לפי סעיף 28.

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה למחיקת סימן מסחר בשל בך שהבקשה לרישום הסימן הוגשה שלא בתום לב, יכול שתוגש בכל עת.;

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1) סימן מסחר של תושב חוץ הרשום בארץ מוצאו לא יימחק אלא אם נתקיים בו תנאי הפוסל אותו לרישום על פי הוראות סעיף 16;

(2) סימן מסחר של תושב חוץ אשר אינו כשר לרישום על פי הוראות סעיפים 8עד 11 ונרשם על פי הוראות סעיף 16, יהא ניתן למחיקה, בשל כל נימוק הפוסל אותו לרישום על פי הוראות סעיפים 8עד 11, בכל עת לאחר שחדל להיות רשום בארץ מוצאו; אין בהוראה זו כדי למנוע מבעל הסימן להוכיח כי בעת הגשת הבקשה למחיקה היה הסימן ראוי לרישום אילו הגיש תושב ישראל את הבקשה לרישומו.

40. הנוהל בתיקון הפנקס

ציווה בית המשפט לתקן את הפנקס, יורה שבעל הדין שזכה ימציא לרשם הודעה על התיקון, ועם קבלת ההודעה יתקן הרשם את הפנקס בהתאם לצו.

41. ביטול רישום בגלל אי-שימוש [תיקון: תש"ס]

(א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38עד 40 רשאי כל אדם מעונין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום או לא היה שימוש כאמור תוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הוכח שאי-השימוש נבע מנסיבות מיוחדות במסחר ולא מכוונה שלא להשתמש בסימן, או לזנוח אותו, לגבי הטובין האמורים.

(ג) לענין סעיף זה יראו כל אחד מהמעשים המנויים להלן כאילו אין שימוש בתום לב בסימן מסחר:

(1) שימוש בסימן המסחר בישראל כפרסומת בלבד, בין בעתונות מקומית ובין בעתונות חוץ המגיעה לישראל, זולת אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות, לדעת בית המשפט או הרשם, שלא להשתמש בסימן על גבי טובין המיוצרים בישראל או הנמכרים כאן;

(2) ביטול רשות לשימוש בסימן שניתנה לפי סעיף 50, ליצרן בישראל זולת אם הרשות בוטלה עקב הפרת תנאים, או משום שנותן הרשות מתכוון לייצר בעצמו את המוצר שלסימונו נועד הסימן או לתת את הרשות ליצרן אחר בישראל.

(ד) הבקשה לביטול תוגש, בדרך שנקבעה, לבית המשפט העליון או תחילה לרשם, לפי בחירת המבקש.

(ה) הרשם רשאי, בכל שלב של ההליכים להפנות את הבקשה לבית המשפט העליון; ורשאי הוא, לאחר שמיעת בעלי הדין, להחליט בענין שביניהם בכפוף לערעור לבית המשפט העליון.

(ו) בסעיף זה, "שימוש", בסימן מסחר, לרבות –

(1) שימוש בסימן מסחר רשום על ידי בעליו או על ידי בעל רשות רשומה כאמור בסעיף 50, בצורה השונה מהרשום בפנקס בפרטים שאינם משנים את אופיו המבחין של הסימן כפי שהוא נרשם;

(2) שימוש על ידי בעל רשות רשומה כאמור בסעיף 50, בתנאי ששימוש זה נעשה בכפוף לפיקוח בעל הסימן.;

42. זכות הרשם להודעה על הליכי תיקון

(א) בכל הליך משפטי שבו הסעד הנדרש כולל שינוי או תיקון בפנקס, רשאי הרשם להתייצב ולהשמיע דברו, וחובה עליו להתייצב אם הורה על כך בית המשפט.

(ב) במקום שיתייצב וישמיע דברו רשאי הרשם, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת, להגיש לבית המשפט כתב חתום בידו, ובו פרטים בדבר ההליכים לפניו בנושא הנדון, או בדבר נימוקי החלטתו בנושא, או בדבר הנוהג והנוהל המקובלים במשרד בענינים דומים, או בכל דבר הנוגע לענין ובגדר ידיעתו כרשם, כפי שיראה מתאים; כתב כאמור יראו כראיה באותו הליך.

43. תקנות בדבר התאמת רישומים לסיווג חדש

רשאי הרשם, באישור שר המשפטים, להתקין תקנות, לקבוע טפסים ולעשות כל דבר שיראה מועיל, כדי לייפות כוחו לתקן את הפנקס, דרך רישום, מחיקת רישום או שינויו, ככל שיידרש למען התאם תיאוריהם של טובין או של סוגי טובין שנרשמו לגביהם סימני מסחר לכל סיווג חדש או מתוקן שנקבע.

44. התאמת רישומים

(א) בהפעלת סמכות שניתנה לו לפי סעיף 43 לא יתקן הרשם את הפנקס תיקון שיש בו כדי להוסיף טובין או סוגי טובין על אלה שלגביהם נמצא רשום סימן מסחר, בין בסוג אחד ובין בכמה סוגים, בתכוף לפני התיקון, או שיש בו להקדים את תאריך רישומו של סימן מסחר לגבי טובין מסויימים.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם שוכנע הרשם כי מדובר בטובין שלגביהם מילוי ההוראות האמורות יגרום סיבוך בלתי סביר, וכי ההוספה או הקדמת התאריך אינה נוגעת לכמות ממשית של טובין ואינה פוגעת באופן ממשי בזכויותיו של אדם.

45. סדר התאמת רישומים

(א) הרשם ישלח לבעל הרשום של סימן המסחר הנוגע בדבר הודעה על הצעתו לתקן את הפנקס מכוח סמכותו לפי סעיף 44 והבעל הרשום יהא רשאי לערער עליה לפני בית המשפט העליון; הודעה על הצעת התיקון, עם השינויים שבו, תפורסם.

(ב) הרואה עצמו נפגע בתיקון המוצע רשאי להגיש התנגדותו לרשם, על יסוד הטענה שהוא מנוגד להוראות סעיף 44, והחלטת הרשם בהתנגדות כאמור נתונה לערעור לפני בית המשפט העליון.

פרק ז´ : זכויותיו של בעל סימן מסחר

46. זכות לשימוש ייחודי

(א) רישומו התקף של אדם כבעל סימן מסחר יזכה אותו לשימוש ייחודי בסימן המסחר על הטובין שלגביהם נרשם הסימן ובכל הנוגע אליהם, בכפוף לכל תנאי וסייג הרשומים בפנקס.

(ב) היו כמה בני אדם רשומים כבעלים של סימני מסחר זהים, או זהים בעיקרם, לגבי טובין זהים, יהיו זכויותיו של כל אחד מהם כאילו היה הבעל הרשום היחיד של הסימן, אך לא יזכה הרישום איש מהם לעומת רעהו לשימוש ייחודי בסימן המסחר אלא במידה שהרשם או בית המשפט העליון קבעו לכל אחד את זכויותיו.

46א. שימוש ייחודי בסימן מסחר מוכר היטב [תיקון: תש"ס]

(א) סימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, יזכה את בעליו בשימוש ייחודי בסימן לענין טובין שלגביהם הוא מוכר היטב בישראל או לענין טובין מאותו הגדר.

(ב) סימן מסחר מוכר היטב, שהוא סימן מסחר רשום, יזכה את בעליו בשימוש ייחודי בסימן גם לענין טובין שאינם מאותו הגדר אם השימוש בסימן על ידי מי שאינו בעליו עשוי להצביע על קשר בין הטובין האמורים לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש כאמור.

46ב. הגנה על סימני מסחר בתערוכות [תיקון: תש"ס]

סימן שאינו סימן מסחר רשום ייחשב, לענין טובין המוצגים בתערוכה בין-לאומית רשמית או שהוכרה באופן רשמי, הנערכת בישראל כסימן רשום במשך התקופה שבה נערכת התערוכה.;

47. שמירה על שימוש אמת [תיקון: תש"ס]

רישום לפי פקודה זו לא ימנע אדם מהשתמש שימוש אמת בשמו או בשם עסקו או בשמו הגאוגרפי של מקום עסקו, שלו או של קודמיו בעסק, או מהשתמש כהגדר אמיתי של מהותם או איכותם של טובין שלו.

48. העברת סימן מסחר

(א) סימן מסחר רשום ניתן להעברה על ידי בעל הסימן ויכול לעבור מכוח הדין, בין יחד עם המוניטין של העסק בטובין שלגביהם רשום הסימן ובין בנפרד ממנו, ואולם רשאי הרשם לסרב לרשום העברה כאמור אם השימוש בסימן בידי הנעבר יש בו לדעת הרשם כדי להטעות את הציבור או אם ההעברה נוגדת לדעתו את תקנת הציבור.

(ב) לענין סעיף קטן (א), דין סימן מסחר שבקשה לרישומו תלויה ועומדת, כדין סימן מסחר רשום.

49. רישום העברה

(א) זכה אדם בסימן מסחר רשום מכוח העברה או מכוח הדין, יגיש לרשם בקשה לרשום את זכותו, ולאחר שהוכחה זכותו של המבקש להנחת דעתו של הרשם – ירשום אותו כבעל הסימן וירשום בפנקס, בדרך שנקבעה, את דבר ההעברה או כל מסמך הנוגע לאותה זכות.

(ב) כל החלטה של הרשם לפי סעיף זה נתונה לערעור לפני בית המשפט העליון.

(ג) תעודה או מסמך שלא נרשמו בפנקס לפי סעיף זה לא יתקבלו לראיה בכל בית משפט, למעט בערעור לפי סעיף זה, להוכחת זכות לסימן מסחר, אלא אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.

50. רשות לשימוש בסימן

(א) רשאי בעל סימן מסחר רשום להרשות לאדם אחר (בפקודה זו – בעל רשות) להשתמש בסימנו לענין הטובין שלגביהם רשום הסימן, כולם או מקצתם.

(ב) לא יהיה תוקף לרשות אלא אם נרשמה לפי הוראות סעיף זה, ורשאי הרשם לרשום אותה בכפוף לתנאים ולהגבלות שייראו לו.

(ג) כל עוד בעל רשות משתמש בסימן לענין הטובין במהלך עסקו בהתאם לרשות ובכפוף לתנאים או להגבלות שבה, יראו את זכות השימוש בסימן בידי בעל הרשות כשימוש ייחודי בידי בעל הסימן.

(ד) הרשם רשאי לרשום רשות, אם הוכח להנחת דעתו שהשימוש בסימן המסחר לענין הטובין שלגביהם מתבקש הרישום אינו נוגד את תקנת הציבור ואין בו כדי להטעות.

51. בקשה לרישום רשות

(א) בקשה לרישום רשות, בטופס שנקבע, תוגש מאת בעל הסימן ומאת הבא להירשם כבעל רשות, ותפרט, בין היתר, את –

(1) היחסים בין בעל הסימן לבין הבא להירשם כבעל הרשות, לרבות מידת הבקורת של בעל הסימן על השימוש בו בידי בעל הרשות;

(2) הטובין שלגביהם מתבקשת הרשות;

(3) התנאים או ההגבלות שיחולו על השימוש בסימן מכוח הרשות, אם תירשם;

(4) תקופת הרשות, אם נתבקש רישומה לזמן קצוב.

(ב) הרשם רשאי לדרוש כל מסמך, ראיה או פרט שייראה לו מועיל לבירור הבקשה.

(ג) פרטים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), למעט פרטים שיירשמו, לא יהיו פתוחים לעיון הקהל.

52. שינוי רישום רשות וביטולו

(א) הרשם רשאי לשנות רישום רשות, בכל הנוגע לטובין שהרשות חלה עליהם ולתנאים או להגבלות שהרשות כפופה להם, אם בעל הסימן ביקש על כך בטופס שנקבע.

(ב) הרשם רשאי לבטל רישום רשות, אם בעל הרשות ביקש על כך בטופס שנקבע.

(ג) הרשם רשאי לבטל רישום רשות אם נתבקש על כך והוכח להנחת דעתו כי יש בקיום הרשות, או בשימוש בסימן המסחר בידי בעל הרשות, כדי לפגוע בתקנת הציבור או כדי להטעות.

(ד) לפני שהרשם יבטל לפי סעיף זה רישום רשות או ישנה את תנאיה, יתן לכל צד הנוגע בדבר הזדמנות להשמיע טענותיו.

(ה) בוטל רישום סימן או נמחק, בטלה גם רשות שניתנה לגביו.

(ו) הוראות סעיף זה לא יפגעו בהוראות סעיפים 38עד 40.

52א. המשך שימוש בסימן מסחר [תיקון: תש"ס]

על אף הוראות פקודה זו, הוגשה בקשה לרישום סימן מסחר או נרשם סימן מסחר בתום לב, או נרכשו זכויות בסימן מסחר בדרך של שימוש בו בתום לב, לא ייפגעו כשירותו לרישום, תוקף הרישום או זכות השימוש בסימן המסחר בשל כך בלבד שסימן המסחר זהה או דומה לציון גיאוגרפי או לסימן מסחר מוכר היטב, ובלבד שהגשת הבקשה לרישום סימן המסחר הרישום או רכישת הזכויות באמור, נעשו לפני –

(1) לענין סימן מסחר מוכר היטב – היום שבו היה סימן המסחר לסימן מסחר מוכר היטב;

(2) לענין ציון גיאוגרפי – כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000) או היום שבו ניתנה לציון הגיאוגרפי הגנה במדינה חברה שבה נמצא האזור הגיאוגרפי המצוין בציון הגיאוגרפי.;

53. זכות ערעור

החלטות הרשם מכוח סעיפים 50עד 52 נתונות לערעור לפני בית המשפט העליון.

פרק ח´ : רישום סימני חוץ

54. הגנה מכוח הסכם הדדי

(א) חתמה הממשלה על הסכם עם ממשלתה של מדינת חוץ להגנה הדדית של סימני מסחר, ושר החוץ הודיע על כך, הרי כל עוד ההסכם בתקפו יהיה לכל אדם שביקש הגנה לסימן מסחר באותה מדינה, או לבא-כוחו החוקי או למי שהועבר לו הסימן, דין קדימה לרישום סימן המסחר שלו לפי פקודה זו על פני מבקשים אחרים, ובלבד שהגיש את בקשתו תוך ששה חדשים מיום שביקש הגנה במדינת החוץ.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) אינן באות לזכות את בעל סימן המסחר לגבות פיצויים בשל הפרות שאירעו לפני התאריך שבו נרשם סימן המסחר שלו בישראל למעשה.

(ג) רישומו של סימן מסחר לא ייפסל משום כך בלבד שסימן המסחר שימש בישראל בתקופת ששת החדשים האמורה בסעיף קטן (א).

55. דין קדימה [תיקון: תש"ס]

(א) מי שהגיש במדינת חברה בקשה לרישום סימן מסחר וכן מי שבא במקומו כדין, רשאים לבקש רישום הסימן בישראל על פי הוראות סעיף זה, ולבקשתם יהיה דין קדימה לפני כל בקשה לרישום שהוגשה אחרי תאריך הגשת הבקשה בחוץ לארץ.

(ב) בקשה לרישום על פי סעיף קטן (א) יש להגישה תוך ששה חדשים מתאריך הגשת הבקשה הראשונה לרישום הסימן.

(ג) הוראות סעיף זה אין בהן כדי להקנות זכות לפיצויים על הפרה שנעשתה לפני יום הגשת הבקשה לרישום הסימן בישראל.

56. הגשת בקשה

בקשה לרישום סימן מסחר על פי סעיפים 54או 55 תוגש כדרך שמגישים בקשה רגילה לפי פקודה זו.

פרק ט´: הפרה

57. תובענה על הפרה [תיקון: תש"ס]

(א) בעל סימן מסחר רשום או בעל סימן מסחר מוכר היטב רשאי להגיש תובענה על הפרה; לא ייזקק בית המשפט לתובענה על הפרה לגבי סימן מסחר שאינו רשום ואולם לענין סימן מסחר מוכר היטב רשאי הוא להיזקק לתובענה על הפרה לגביו אף אם אינו רשום.

(ב) בוטל.

58. הנוהג-ראיה

במשפט על הפרה יהיו קבילות ראיות על הנוהג במסחר בדבר חזי הטובין שסימן מסחר רשום לגביהם ועל סימני מסחר או חזי שמשתמשים בהם כדין אנשים אחרים לגבי טובין כאמור.

59. סעדים [תיקון: תש"ס]

(א) במשפט על הפרה יהיה התובע זכאי לסעד בדרך של צו מניעה ולדמי נזק בנוסף על כל סעד אחר שבית המשפט הדן בדבר מוסמך לתיתו וכן יהא זכאי לסעדים המנויים בסעיף 59א.

(ב) לענין הפרה לגבי סימן מסחר מוכר היטב שאינו סימן מסחר רשום יהא התובע זכאי לסעד בדרך של צו מניעה בלבד.;

59א. סעדים נוספים [תיקון: התש"ס]

(א) בית המשפט רשאי להורות, בסיום הדיון בתובענה, על אחד מאלה:

(1) על השמדת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע ההפרה או אשר שימשו לביצועה (בסעיף זה -הנכסים);

(2) אם ביקש זאת התובע – על העברת הבעלות בנכסים לידיו בתמורה לתשלום שוויים, כערכם אלמלא ביצוע ההפרה;

(3) על עשיית כל פעולה אחרת בנכסים.

ואולם בית המשפט לא יאפשר החזקת הנכסים בידי הנתבע, גם אם הנתבע הסיר את הסימנים המפרים, אלא במקרים חריגים.

(ב) צד המגיש בקשה להשמדת נכסים יודיע על כך למשטרת ישראל בדרך שיקבע שר המשפטים, ובית המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן הזדמנות למשטרה לטעון את טענותיה.;

פרק י´: עונשין

60. עבירות

מי שתוך כוונה להונות עושה אחד המעשים האלה, או מנסה לעשותם או מסייע לאחר בעשייתם, דינו – מאסר שנה אחת או קנס 1500 לירות:

(1) משתמש בסימן מסחר רשום או בחיקוי של סימן כאמור על טובין מהסוג שלגביו נרשם הסימן, והוא אינו בעל הסימן;

(2) מוכר, מחסין לצרכי מכירה או מציג למכירה טובין הנושאים סימן שהשימוש בו הוא עבירה לפי פסקה (1);

(3) משתמש לשם פרסום טובין, בעתונות או בדרך אחרת, בסימן מסחר שנרשם כשורה על ידי אדם אחר לגבי טובין מאותו סוג;

(4) עושה, חורת, מדפיס או מוכר לוח, מטבעת, גלופה או דמות אחרת של סימן שנרשם כשורה או חיקוי אחר שלו, כדי לאפשר לאדם, זולת הבעל הרשום של הסימן, להשתמש בסימן או בחיקויו לגבי טובין מסוג הטובין שבעדם נרשם;

(5) עושה או גורם שייעשה רישום כוזב בפנקס או כתב הנחזה בשוא כהעתק של רישום בפנקס, או מציג או מגיש כראיה כתב כאמור או גורם להצגתו או להגשתו, בידעו שהרישום או הכתב כוזב.

61. ציווי

לאחר הרשעה בעבירה כאמור בסעיף 60 רשאי בית המשפט, בין במקום הענשים שנקבעו ובין בנוסף עליהם, ליתן ציווי כדי למנוע את הישנותה של העבירה.

62. צו לחילוט או להשמדה

בית המשפט שלפניו הובא אדם לדין בשל עבירה לפי סעיף 60 רשאי לצוות על חילוטם או על השמדתם של טובין, של חמרי עטיפה, אריזה או פרסום, ושל גלופות, מטבעות וציוד וחומר אחר להדפסת הסימן או החמרים האחרים שנעברה בהם העבירה.

63. הצגת שוא של סימן

הטוען כי סימן מסחר פלוני רשום ואין הדבר כן, דינו – קנס 750 לירות על כל עבירה; "טוען", לענין זה – משתמש לגבי סימן מסחר במלה "רשום" או במלים שמשתמע מהן, במפורש או מכללא, שהושג רישום לסימן המסחר.

פרק י"א : ראיות וסדרי דין

64. הרישום ראיה לתוקף

בכל הליך משפטי בדבר סימן מסחר רשום תהא העובדה שפלוני רשום כבעל סימן המסחר ראיה לכאורה לתוקף הרישום המקורי של סימן המסחר ולכל העברותיו שלאחר מכן.

65. תעודת הרשם

תעודה הנחזית חתומה ביד הרשם, לענין רישום או לענין כל דבר שהוא מוסמך לעשותו לפי פקודה זו או תקנות שהותקנו לפיה, תהא ראיה לכאורה לעשיית הרישום ולתכנו ולעשיית הדבר או לאי-עשייתו.

66. שמיעת המבקש

כל מקום שניתנה לרשם בפקודה זו או בתקנות שהותקנו לפיה סמכות שבשיקול דעת או סמכות אחרת, לא יפעיל הרשם את הסמכות כנגד המבקש רישום או כנגד הבעל המבקש הרשום של סימן המסחר אלא לאחר שנתן למבקש או לבעל הרשום הזדמנות להשמיע דברו, אם דרשו זאת ממנו תוך הזמן שנקבע.

67. ראיות לפני הרשם

בכפוף לכל תקנה לפי פקודה זו, יהיו הראיות בהליכים לפני הרשם כתצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 3, או בהצהרה שניתנה בחוץ לארץ לפי דיני מקום נתינתה – כל עוד לא הורה הרשם אחרת, אולם רשאי הרשם, אם נראה לו הדבר, לגבות עדות בעל פה במקום ראיה שבכתב או בנוסף לראיה כאמור, וכן רשאי הוא להרשות שהמצהיר ייחקר חקירה שכנגד.

68. סמכויות הרשם לענין עדים

לרשם יהיו הסמכויות של שופט בית משפט שלום לכפיית התייצבותו של עד לפניו ולשמיעת עדותו.

69. הוצאות

בכל דיון לפני הרשם רשאי הוא לפסוק לבעל דין הוצאות הנראות לו סבירות.

69א. מתן הודעה למנהל המכס [תיקון: תש"ס]

(א) בעל סימן מסחר רשום שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור הודעה בכתב, למנהל המכס, שהוא בעל הזכות בסימן המסחר, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שהוא טוען לגביהם שהם טובין מפרים, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי פקודת המכס.

(ב) ההודעה לפי סעיף קטן (א) תכלול העתק מתעודת הרישום של סימן המסחר וכן אחד מאלה.

(1) דוגמה של הטובין המקוריים שלגביהם יש למבקש זכות בסימן המסחר ושלגביהם הוא מודיע על ייבוא טובין מפרים;

(2) קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין הטובין המקוריים לבין הטובין המפרים.

(ג) בעל סימן המסחר ימסור למנהל המכס בהודעה את הפרטים האלה ככל הידוע לו:

(1) מספר החבילות העומדות להתקבל;

(2) ציון מספיק של אמצעי הייבוא או שם האניה המביאים את הטובין המפרים;

(3) היום שבו עומדים הטובין המפרים להגיע לישראל.

(ד) בעל סימן המסחר חייב להמציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס בדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לענין זה לפי פקודת המכס.

(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על טובין מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס.

פרק י"ב : אגרות ותקנות

70. אגרות

על בקשות, רישומים ודברים אחרים שלפי פקודה זו, ישולמו אגרות כפי שנקבע בתקנות.

71. תקנות השר

שר המשפטים רשאי להתקין תקנות הקובעות סדרי דין לערעורים, להתנגדויות, לבקשות ולהעברות לבית המשפט העליון לפי פקודה זו.

72. תקנות הרשם

בכפוף להוראות פקודה זו רשאי הרשם, באישור שר המשפטים, להתקין תקנות, לקבוע טפסים ולעשות כל דבר שיראה מועיל לענינים אלה:

(1) הסדרת הנוהל לפי פקודה זו;

(2) קביעת האגרות שישולמו לפי פקודה זו;

(3) סיווג טובין לענין רישום סימני מסחר;

(4) עשייתם או דרישתם של העתקי סימני מסחר ותעודות אחרות;

(5) הבטחתם והסדרתם של הפרסום, המכירה וההפצה של העתקי סימני מסחר ותעודות אחרות בדרך שהרשם יראה מתאימה;

(6) הסדרת כל פרט אחר של עבודת המשרד בעניני סימני מסחר וכל דבר הנתון לפיקוח הרשם לפי פקודה זו.