בהחלטה שניתנה לאחרונה, בעניין בקשות מתחרות לרישום הסימן "סבון של פעם", פסק הרשם לטובת חברת סבון של פעם (2000) בע"מ, וזאת על אף רישום מאוחר יותר ובדיקת פוליגרף, אשר הצביעה על דבר שקר של עד מטעמה.
מר יהודה מלכי ו-סבון של פעם (2000) בע"מ, הגישו בקשות לרישום הסימן, "סבון של פעם", בהפרש של שלושה חודשים, ונכנסו להליך של בקשות מתחרות לפי סעיף 29 לפקודת סימני המסחר.
יהודה מלכי טען כי הוא מכר סבונים בהיקף גדול, הנושאים את הסימול "ירדן – סבון של פעם", זמן רב לפני שחברת סבון של פעם בע"מ הוקמה.
בהחלטתו, בחן הרשם את תאריך הגשת הבקשות, היקף השימוש בסימן הכולל מכירות, שיווק ופרסום ואת תום הלב של הצדדים בבחירת הסימן.
הרשם התייחס בין השאר, גם לתוצאות בדיקת הפוליגרף אותה החליטו הצדדים לקבל כראייה קבילה, אך הדגיש, כי זו מהווה עוד נדבך ואינה אבן הפינה להחלטתו.
בקביעתו הצביע הרשם על היקף המכירות הגדול של חברת "סבון של פעם" ועל חוסר תום לב מצידו של המבקש אשר פעל כ"טרמפיסט" כאשר בחר להדגיש את הסימן נשוא המחלוקת אשר לא היה עד אז יותר מתיאור נלווה לסימנו "ירדן".
נקבע כי הליכי בחינת הבקשה ימשכו לגבי בקשתה של המבקשת והמבקש חוייב בהוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום של כ- 5,000 ש"ח.
