בהחלטה שנתקבלה ע"י כבוד הפוסק נח שלו שלומוביץ´ התקבלה בקשת המתנגדת לרישום סימן מסחר NO EXCESS לתשלום הוצאות ותגובת המבקשת לבקשה זו.

שלושה אלמנטים הועלו על ידי המבקשת בתגובתה זו, והם :

הודעת המתנגדת הייתה כזו שרב הנסתר על הגלוי. המתנגדת לא הגישה את הרצאת טענותיה בבקשת ההתנגדות אלא רק בשלב מאוחר יותר.

כתוצאה ממשא ומתן בין הצדדים, מחקה המבקשת את בקשתה. למעשה קיבלה כאן המתנגדת אף יותר מאשר ביקשה.

סכום ההוצאות שביקשה המתנגדת הינו מופרז ולא מפורט כלל למטרת הוכחת גובהו.

היות והמבקשת הפסיקה את ההליך, זכאית המתנגדת לתשלום הוצאותיה. לא נמצא בתצהיר פירוט לסכום המבוקש שעומד על 6,750 ₪, וכבוד הפוסק אינו יכול לדון בסבירותו של סכום זה ומניח שאף כלולות בו הוצאות המשא ומתן – "סכום אשר אין להשיתו על המבקשת".

לכל אלה מצטרפת העובדה כי המתנגדת הגישה הודעת התנגדות ובניגוד לתקנות, לא פירטה את כלל טענותיה והעובדות עליהן היא נסמכת. רק לאחר מכן הגישה את הפירוט הנ"ל. נוהג זה שאוב אמנם מדיני הפטנטים אך שם קיים לנוהג ביסוס בתקנות והליך מעין זה מצדיק את הנוהג אך ככל שמגיע הדבר להתנגדות לרישום סימני מסחר, נוהג זה הינו פסול והגשת הרצאת טענות מאוחרת הינה זהה לבקשה לתיקון כתב טענות ועליה לעמוד בתנאים מחמירים למתן רשות לעשות זאת.

אחד הפנים למחדל בהתנהלות המתנגדת הוא שהגשת הודעת התנגדות ללא הרצאת טענות והגשת האחרונה באיחור, פוגעת בזכויות המבקשת את רישום הסימן ובפגיעה זו יש כדי להפחית את ההוצאות להן זכאית המתנגדת. מאחר וניתן למתנגדת אישור לכאורה להגיש הרצאת טענות באיחור, תהא הפעם הפחתת ההוצאות סמלית, אך יש לזכור כי צד המשיג הודעת התנגדות ואינו מפרט את טענותיו נוהג פסול ופוגע בזכויות הצד שכנגד.

כבוד הפוסק פוסק לטובת המתנגדת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪ וזאת לאור כל האמור לעיל, לשלב אליו הגיע ההליך ולהיקף החומר שהוגש.