בהחלטה שניתנה לאחרונה בביהמ"ש המחוזי בת"א, הורתה השופטת לנתבעים לחדול לאלתר משיווקו של ספר הכנה לבחינת הסמכה של לשכת רואי החשבון במתכונתו הנוכחית, לאחר שקבעה כי מחבריו הפרו זכויות יוצרים.

התובעת, חברת טסטמי בע"מ, הוציאה עם הנתבעים או מי מהם במשותף, ספר הכנה לבחינת ההסמכה לחשבי שכר בכירים, טענתה היא כי הנתבעים או מי מהם הוציאו ספר נוסף, תוך הפרה של זכויות יוצרים שהיו לה בספרה.

שלושת הנתבעים הינם רואי חשבון במקצועם-אייל מנדלאוי, אפי לבקוביץ וסטולפר שמעון. אך עיקר התביעה נסובה סביב רו"ח מנדלאוי מאחר והוא זה אשר התקשר בהסכם עם התובעת ולטענתה הפר אותו.

התובעת טוענת, כי מנדלאוי לא היה רשאי להוציא את הספר החדש ולשווקו. ביו שאר עילות התביעה, מציינת התובעת כי מנדלאוי את זכויות היוצרים שלה כמו גם את זכויותיה המוסריות וכי כוונת הצדדים בהסכם הייתה שלמנדלאוי תהיה רק הזכות לכך כי שמו יוזכר ויצוין בספר המבחנים. אולם, כל יתר הזכויות הגלומות בזכויות היוצרים – זכות העברה, שכפול, שיווק, מכירה וכו´ – יהיו של התובעת.

מנגד טוען מנדלאוי כי אין לקבל את התביעה. לגישתו, זכויות היוצרים בכל הנוגע לשאלות בנושא של מס הכנסה – היו שלו, וכך נקבע בהסכם באופן מפורש. הזכויות בכל הנוגע לביטוח לאומי הן זכויות משותפות, ורק הזכויות בשאלות הנוגעות לדיני עבודה (שחוברו על ידי רו"ח רטנר), הן של התובעת. 

השופטת נדרשה בין השאר לקבוע מהי המשמעות של ההסדר החוזי בין הצדדים, לאור הקביעה כי למנדלאוי יהיו זכויות היוצרים בשאלות במס הכנסה, אך לתובעת תהיה זכות שימוש בלעדית בכל החומרים המקצועיים שבספר הבחינות.

לשיטתה של השופטת החברה פירשה נכון את ההסכם, מאחר ובדיני זכויות יוצרים קיימת הבחנה בין "הזכויות הכלכליות" לבין ה"זכויות המוסריות". הזכויות הכלכליות כוללות את הזכות להעתקת המוצר ולשיווקו, בעוד שהזכויות המוסריות כוללות את זכותו של המחבר כי היצירה תופיע תחת שמו, ואת זכותו למנוע את סילוף יצירתו. 

נקבע כי הזכות המוסרית בשאלות בנושא מס הכנסה תהיה של מנדלאוי – הוא יהיה זכאי כי בכל פרסום נוסף של השאלות האלה, יופיע שמו כמחבר, והוא זכאי לכך כי השאלות לא יסולפו. אולם, הזכות הכלכלית בשאלות תינתן לתובעת והיא לשווק אותן, למכור וכו´. 

השופטת הורתה לנתבעים שלא להפיץ, למכור או לעשות כל שימוש מסחרי אחר בשאלות שעניינן מס הכנסה בספר החדש. כלל ששאלות אלה ישונו, ולא יהוו עוד העתקה של השאלות מהספר הראשון – יהיו הנתבעים רשאים להשתמש בספר החדש, להפיצו ולמכרו.

השופטת החליטה כי מאחר וצירופם של הנתבעים 2-3 לא היה נחוץ ומאחר והתביעה התקבלה באופן חלקי, הוצאות בסך 10,000 ₪ + מע"מ יושתו על מנדלאוי והוצאות הנתבעים בסך 10,000 ₪ + מע"מ יושתו על התובעת.