נשק מסוג כלשהו? אולי גז רעיל? או מתקן מפיץ קרינה? היום נדבר בפטנט שחולל מהפכה בתעשיית הטבק, והפך את הסגריות למוצר הנצרך על ידי מאות מליוני אנשים, ואחראי לפי ההערכות הסבירות למותם של כמאה מליון במהלך המאה ה-20.

עד שנות ה-80 של המאה ה-19 רוב צריכת הטבק יועדה ללעיסה, הרחה, עישון בסיגריות מגולגות ידנית, או במקטרות. סיגריות וסיגרים מוכנים, היוו נתח קטן ונישתי, מסיבה מאוד פרוזאית – הם גולגלו ביד, דבר שהפך את יצרום לאיטי ויקר יחסית (וגם לא נחשב להגייני, לאור העובדה שמגלגלי הסיגרים והסגריות השתמשו ברוק….).

ב-1875 הציעה חברת הטבק האמריקאית אלן & גינטר פרס של 75 אלף דולר לממציא מכונה אוטמטית לגלגול סיגריות. בחור בן 16 בשם ג´יימס אלברט בונסאק, החליט לעזוב את בית הספר ולהתמסר למשימה. ב-1880 כבר היה לו אב טיפוס פועל, שלרוע המזל (או למרבה המזל – תלוי את מי שואלים) נשרף. בונסאק בנה את המכונה מחדש והגיש עליה פטנט ב-1881, שהתקבל תחת המספר 238,640 והכותרת המקורית – "מכונת סיגריות" –

המכונה של בונסאק ייצרה 120 אלף סיגירות במשמרת של 10 שעות (לעומת כ-200 בלבד במשמרת של פועל ייצור).

ב-1882, בונסאק חבר לאיש עסקים צעיר ושאפתן בשם ג´יימס ביוקנן דיוק, שנכנס זה עתה לעסקי הטבק של אביו. דיוק, ראה מיד את הפטנציאל של המכונה, עזר לבונסאק לפתח ולשכלל אותה, והיה הראשון שהשתמש בה בקנה מידה רחב (הפטנט נותר בבעלותו של בונסאק, אבל כאות תודה על הסיוע של דיוק, הממציא נתן לו הנחה ניכרת על שימוש במכונה)

תוך שנים מועטות, בעזרת ייצור מכאני, והשקעה מאסיבית בפרסום ושיווק הפך דיוק לאחד מיצרני הטבק הגדולים בעולם, והפך את הסגרייה המכונה למוצר הנפוץ שאנו מכירים היום.